אי ירוק בים - הערים הצפות של העתיד

ולפי החישובים של המהנדסים / הקרחונים שבקטבים נמסים
עולמנו הולך ומתחמם / ומבלי שנרגיש הים מתרומם
הים גואה, גואה, גואה / והים עולה, עולה, עולה
ואנחנו – לא – עושים – דבר / ורק בוכים שמאוחר
ופתאום הים יפרוץ לכל עבר / יגיע לגובה של 50 מטר
וזהו זה מה שיהיה בסוף / ותגידו שלום לכל ערי החוף

(אריאל זילבר, ריקוד האוזון)

עם ההתחממות הגלובלית מחד, והתפוצצות האוכלוסין מאידך, המעבר לחיים בים נראה כמו פתרון טבעי, לפחות עבור חלקנו. החיים במושבות הים העתידיות, אם יקומו כאלה, לא יהיו שקולים לחיים בעיר רגילה שפשוט מוקפת במים. מכיוון שבמידה רבה חזון ערי הים נובע מפגיעתו של האדם בסביבה, החיים עליהן יצטרכו להיראות אחרת, עם תלות מינמלית ביבשה ויכולת אספקה עצמית של מזון ואנרגיה, תוך צמצום הפגיעה בסביבה הטבעית והרטובה שעוטפת אותן.
 

^{מושבת הים על פי אנת‘וני לינג}

אומה חדשה בלב ים
מכון Seasteading מקדם את חזון המושבות הימיות ושואף להביא להקמתן של קהילות רבות שיקיימו מערכת פוליטית וחברתית חדשה על המים. זה אולי נשמע כמו רעיון אוטופי ברוח ילדי הפרחים, אבל מאחורי המיזם הראשון של המכון שעומד לקרום עור וגידים בקרוב, עומד המיליארדר וטייקון ההי-טק פיטר ת‘ייל, ממייסדי מערכת PayPal לתשלום באמצעות האינטרנט. אנשי הקבוצה מקווים להתחיל לבנות עוד השנה עיר ימית בקנה מידה קטן מול חופי סן פרנציסקו. התוכניות של היישוב שיקרא ClubStead נראות כמו אסדת קידוח נפט במשקל של 12,000 טון, הנתמכת בארבעה עמודים בקוטר של כ-9 מ’ כל אחד. יוכלו לגור שם 270 אנשים, בכללם 70 אנשי צוות שיתפעלו חנויות, משרדים, תחבורה, מלון וספא. אבל זהו כאמור, רק דגם ניסיוני. אנשי סיסטידינג מקווים שיוכלו להקים אומה ימית משל עצמם, בשלב ראשון תחת דגלן של מדינות כמו ליבריה, שפשוט לא יטרחו לפקח על הנעשה בקולניות הימיות שיניפו את דגלן. להערכתם של אנשי הארגון, עלות הבנייה בישובי המים שלהם שווה לזאת שבעמק הסיליקון, מנהטן או לונדון. זה יקר, הם אומרים, אבל זה יכול להיות הרבה יותר גרוע. המודל שלהם לקיום עצמאי בים הוא ספינות שמצליחות לקיים על סיפונן אורח חיים אוטונומי.
בתחרות לתכנון מושבות ים שערך הארגון, העבודה שזכתה לביקורת הטובה ביותר של השופטים היא של אנת‘וני לינג, סטודנט לארכיטקטורה מברזיל ,“שיצרה את התחושה הטובה ביותר של השפעה אנושית או נוכחות אנושית.” זוהי ארכיטקטורה שיש בה חופש, אמר לינג, כשהכוונה כאן היא לחופש בעיצוב מחדש שמתאפשר בשל האופי המודולרי של יחידות המבנה, בעזרתם של ארבעה עגורנים פעילים ומגוון אפשרויות עגינה. כמו לגו. מתחת לעמודי המבנים נמצאים מרחבים ירוקים ואזורים ציבוריים.
 

^{מושבת ים אקולוגית על פי מרקו ג‘רוולה}

הארכיטקט האסטוני מרקו ג‘רוולה, משתתף נוסף בתחרות, עיצב מבנה שדומה לחרק מוזר, ושם דגש על שמירה על הסביבה וטכנולוגיה ירוקה, הכוללת אספקת אנרגיה סולרית וצמחיה שמשמשת הן לוויסות האקלים ביישוב והן לצורך גידול מזון, כחלק מצמצום התלות בגורמים חיצוניים.
 

^{הווטרפוד – בקרוב על ההדסון}

בהתחלה ניקח את מנהטן
ה-Waterpod הוא מיזם אמפיבי נוסף שמציע אורח חיים אלטרנטיבי, ודרכים חדשות לחיי נדודים המבוססים על קהילות ימיות עוגנות או משייטות. אנשי הווטרפוד מדגישים יותר מאנשי סיסטידינג את חשיבותן של הסתמכות עצמית, קהילתיות ויצירת מקורות מחייה עצמאיים. ווטרפוד הוא “מבנה מגורים צף ומפוסל שמעוצב כמקום מגורים חדש בעידן של התחממות גלובלית,” כך על פי אתר הפרויקט. השקת הפרויקט אמורה להתרחש בימים אלה ממש בניו יורק, והמבנה ישוט באיסט ריוור ויעגון במספר נקודות במנהטן על ההדסון.
לווטרפוד יש יכולת התרחבות שתתאים את עצמה לגידול הקהילה עד לממדים של ארכיפלג. המבנה עצמו יוקם על דוברה ויהיה עשוי מחומרים ממוחזרים – עץ, מתכת, פלסטיק, אריגים ועוד – ומעוצב כאי בעל שתי כיפות עם מרחבים שיוקצו לפעילות קהילתית ואמנותית, התנסות אקולוגית חדשנית,- למשל בגידול ירקות במים מטוהרים מנהר ההדסון, ולחללי מגורים. החלל המרכזי הוא בעל צורה אמורפית, וכאמור ייוחד לפעילות קהילתית ואמנותית. החלל הכדורי השני ייוחד לחקלאות ניסיונות, מחזור מים אפורים ופיתוח מקורות אנרגיה חלופיים: טורבינות רוח, פאנלים סולאריים, דיווש על אופניים ומערכת פיקוהידרו – שימוש בזרם המים להפקת אנרגיה.
 

^{ליליפד – עיר אקולוגית צפה לפליטי אקלים}

שושנת מים לפליטי אקלים
ה-Lilypad היא “אקו-פוליס צפה לפליטי אקלים”, שתכנן משרד האדריכלות וינסנט קלבו הצרפתי-בלגי. מדובר בגוף צף דומה לשושנת מים שנועד לשכן את נפגעי המסת הקרחונים. הליליפד, בשונה מהווטרפוד ומהקלאבסטיד, נמתחת גם אל מתחת לפני המים. היא אב טיפוס, אומרים יוצריה, של עיר אמפיבית המספקת את צרכיה בעצמה. הליליפד תשוט מקו המשווה אל אזור הקטבים כשהיא עוקבת אחרי הזרמים החמים של זרם הגולף או הקרים של זרם הלברדור. היא אמורה לאכלס 50,000 תושבים. לגונה שקועה של מים מטוהרים במרכזה תעודד את בעלי החיים והצמחים מהסביבה הימית להתפתח בתוכה. פני השטח של הליליפד יהיו מכוסים בבתים וגנים תלויים בעיצוב אורגני. המטרה היא כמובן ליצור הרמוניה בין אדם לטבע ולחקור את החיים בים. צורתה של הליליפד נולדה בהשראת הצמח ויקטוריה רג‘יה ממשפחת הנימפאות, שושנת מים אמזונית שהתגלתה במאה ה-19 על ידי הבוטניקאי הגרמני תדאוס הנקה והוקדשה למלכת אנגליה. התכסית של הליליפד תהיה עשויה מסיבי פוליאסטר מכוסים בטיטניום דו חמצני ותהיה מסוגלת, בתגובה לקרינה האולטרה סגולה, לספוג זיהום אוויר באמצעות אפקט פוטוקטליטי – פירוק על ידי אור.

האתגר הגדול שעומד בפני המתכננים הוא שמושבות האלה יהוו חלופה של ממש לחיים על היבשה ולא סתם ספינות שעשועים גדולות לעשירי הקהילה שרוצים לברוח מארצותיהם המזדהמות.