כניסה
בעל מקצוע?
הצטרף למעגל המקצוענים לחץ כאן
תגיות פופולריות

ארכיטקטורה לעת צרה

שכונה ממכולות באמסטרדם
שחר שילוח

מעשיו של האדם יוצרים את ההבדל שבין תופעת טבע לאסון טבע. עכשיו, כשאנו יודעים שהכדור בידיים שלנו, צצים פתרונות לצמצום נזקים ולמציאת פתרונות מהירים לדיור עבור פליטי סערות ורעידות אדמה

עיר אוהלים על מגרש כדורגל שמאכלס את פליטי רעידת האדמה שאירעה במאי 2008 בסין, צילום: Luka
עיר אוהלים על מגרש כדורגל שמאכלס את פליטי רעידת האדמה שאירעה במאי 2008 בחבל סצ‘ואן בסין (צילום: Luka)


ימים ספורים לפני הכנת הכתבה הזאת, האדמה רעדה בדרום מזרח פקיסטן וגבתה 300 הרוגים לפחות, 70 אלף בני אדם נותרו חסרי בית עשרות אלפי הפליטים הפקיסטנים מצטרפים למספרים גדלים והולכים של פליטי אסונות טבע. ב-2008 בלבד, עוד לפני שהסתיימה השנה, אירעו בעולם כ-90 אסונות שסוקרו בעיתונות הבינלאומית – מההצפות בתימן ועד רעידות האדמה ברוסיה; מפולות בוץ במצרים וההוריקן דולי שהכה בארצות הברית ובאיים הקריביים. זה המקום לציין שהמושג “אסון טבע” הוא תוצר של מכבסת מילים שמגלגלת את “האחריות” על החורבן והמוות אל פתחו של הטבע. למעשה, מעשי ידיו של האדם אחראיים במידה רבה לכך שגשמים עזים הופכים לאסון ולא נותרים בגדר תופעת טבע. אירוע הופך לאסון מרגע שהוא גובה קורבנות וגורם נזקים.
אל תתנו למחשבות שלכם להיסחף למקרה המבול התנכ“י שבו אלוהים הציף את הארץ כעונש על דרכיהם הקלוקלות של בני האדם, במקרה הזה לא צריך להידרש לפרשנות דתית. דוגמה מקומית בקנה מידה קטן היא ההצפות שמהן סובלים תושבי שכונת הארגזים בדרום תל אביב. נזקים לרכוש ולנפש היו נחסכים אילו הבתים בשכונה עמדו בסטנדרטים מחמירים של בנייה ואם תשתיות הניקוז היו מתאימות לדרישות המציאות.

בעידן של סערות ואסונות שנובעים כתוצאה מהשילוב הקטלני של התחממות גלובלית, בנייה צפופה ועוני, האדריכלות נדרשת לספק שני סוגים של פתרונות: בתים עמידים יחסית, ופתרונות דיור מהירים לפליטי אסונות טבע. הנה כמה דוגמאות לפתרונות ישנים-חדשים:


פתרון של נייר
סטודנטים לארכיטקטורה מאוניברסיטת קיו (Keio) ביפן וסטודנטים מבית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת וירג‘יניה בארצות הברית חברו לתכנון בתי נייר הקלים לבנייה, קלים במשקל וניתנים לשינוע. הבתים נבנו בהשראתו של הארכיטקט היפני הנודע שיגרו באן באן יצר מבנים שצורתם הבסיסית היא בדרך כלל צינורית או קשתית והם מבוססים על שלדים המורכבים מצינורות נייר ומכוסים במעטה העשוי מנייר ולעתים בחיפוי נוסף, למשל מ-PVC, על פי תנאי השטח. המבנים שמתכננים הסטודנטים שאלו משיגרו באן את פשטות החומר והקווים הנקיים ויצרו פתרונות מעשיים לרגע שלאחר האסון. הנייר הוא חומר בנייה מסורתי ביפן למודת רעידות האדמה, אך הוא בדרך כלל משמש ליצירת מחיצות.
 

היכל הנייר שבנה שיגרו באן בטולי, טאיוואן, צילום:ssssllloon
היכל הנייר שבנה שיגרו באן בטולי, טאיוואן (צילום:ssssllloon)


ישראל משקשקת
ישראל, לפחות נכון לעכשיו, אינה חשופה להוריקנים, צונאמי ולהתפרצויות ערי געש. האסון העיקרי שאנו סובלים ממנו הוא בצורת וההתמודדות עמה אינה במישור הארכיטקטוני. סכנה אחרת שמרחפת מעל ראשנו היא רעידות האדמה, שעל פי כל ההערכות צפויות לפקוד את אזורנו, ואכן כמה רעשים קלים טלטלו את האזור בעת האחרונה, כמו לספק תזכורת. בשל כך נרקמה תוכנית תמא 38 המעודדות חיזוק מבנים. הפתרון הטכני לחיזוק המבנים הוא הקשחת הבניין: בניית קירות אופקיים אשר גורמים לבניין להתייצב מגובש, כיחידת אחת, וזאת באמצעות מסגרת מפלדה או בטון, המשמשת כמעין חגורה המקיפה את הבניין. הרעיון העומד מאחורי זה הוא שבמקרה של רעידת אדמה חזקה, הבניין זז בשלמותו – מה שמונע התמוטטות של חלקים בודדים שעלולים להפיל אחריהם את הבניין כולו.


אמא אדמה
הפתרון שמציע האדריכל החדשני מייקל ריינולדס מתייחס הן לצמצום נזקים והן להיערכות היום שאחרי. הבתים שהוא בונה, המכונים “ספינות אדמה” בנויים בחלקם מתחת לפני השטח והשלד שלהם העשוי מצמיגים משומשים ממולאים באדמה הוא יציב במיוחד. לאחר אסון הצונאמי ריינולדס לימד את אנשי האי ההודי אנדמן, אחד האזורים שנפגעו בצורה החמורה ביותר, לבנות מבנים מהירים שעשויים מבקבוקי משקה משומשים ומבוץ. המבנה גם מסוגל לאגור את המים שניגרים עליו כדי לוודא אספקת מים גם לאחר הרס התשתיות.
 

ספינת אדמה בניו-מקסיקו, צילום RONg
ספינת אדמה בניו-מקסיקו (צילום RONg)


חיים בתוך קופסה
פתרון יצירתי אחר מספק מענה מהיר (אם כי לא מהיר כמו הקמת אוהל) לצרכי דיור ועושה זאת תוך מחזור מוצר משומש קיים: מכולות משומשות יכולות להפוך למחסה זמני או לבית של ממש, תלוי ברמת ההשקעה. הן מצויות כמעט בכל מקום בעולם, לעתים קרובות כאות וסמל לתרבות הצרכנית שעוטפת כולנו. בעזרת פאנלים סולריים נחסך הצורך שבחיבור הבתים לרשת החשמל.
 

שכונת מכולות באמסטרדם, צילום: lollopins
שכונת מכולות באמסטרד (צילום: lollopins)


תחילתו של פתרון
הבסיס להתמודדות עם פגעי מזג האוויר קיים וממנו תצמח התפתחות הנדרשת: גגות רעפים משופעים למניעת הצטברות שלג, בתים על כלונסאות באזורים מועדים להצפות, גורדי שחקים “גמישים” שמסוגלים לספוג רוחות וכל העקרונות שעליהם מושתתת הבנייה הירוקה. היום, כשהקשר בין “אסונות טבע” לסגנון החיים של האדם הוא ברור, ברורים גם הפתרונות לטווח הרחוק ולטווח הקצר. בטווח הארוך שימוש באנרגיה חלופית ומעבר לתשתיות שערוכות להתמודד עם כמויות גדולות של משקעים, רעידות אדמה ורוחות חזקות. הפתרונות המיידיים ליצירת דיור לפליטים צריכים להסתמך על חומרים קלים, זולים, מהירים לבנייה, ידידותיים לסביבה וניתנים לשינוע.

על רעיונות יצירתיים נוספים תוכלו לקרוא כאן

כל הזכויות שמורות | A|N|D © 2010

Powered & Designed by comrax