כניסה
בעל מקצוע?
הצטרף למעגל המקצוענים לחץ כאן
תגיות פופולריות

בית השמש העולה

שחר שילוח

הבתים שבהם אנו חיים והמשרדים שבהם אנו עובדים משפיעים על מערכת העצבים שלנו, והכוונה היא לא לשכנים שעושים רעש או לברזים שדולפים. תכנון המבנה עשוי להשפיע על ביצועים שכליים, בריאות הנפש ובריאות הגוף. את מה שכבר מזמן יודעים אומני הפנג שואי, מתחילים כעת לחקור גם מדענים מתחומי אחרים. על הקשר שבין תאורה להארה ובין עצים לשלום עירוני התפיסה האנושית של בריאות ומרפא משלימה בימים אלה סיבוב פרסה. בימי קדם הריפוי נעשה במסגרת החיים בקהילה וכחלק מהפולחן הדתי. האדם ואבריו לא נתפסו כחלקים נפרדים של "מכונת הגוף" אלא כשייכים למכלול, מרכיבים בתוך השלם. הזמנים המודרניים הביאו עמם את "רפואת האברים", הרפואה הקונוונציונלית שרווחת היום. אולם, בשנים האחרונות מתפתחת במערב בקצב מהיר המודעות המחודשת לכך שלא רק תכשירים, ניתוחים ורופאים יכולים לרפא, והתפיסה ההוליסטית שוב תופסת לה מקום של כבוד. מדיטציה, תזונה, ריפוי באמנות, דמיון מודרך, אומנויות לחימה ומה לא – כולם נרתמים לטובת בריאות האדם. רגע. לא לברוח! זאת כן כתבה על ארכיטקטורה.

משרדי פירמת להרר שטופי השמש והעובדים המאושרים
 משרדי פירמת להרר שטופי השמש והעובדים המאושרים (צילום מתוך האתר הרשמי)

גם למבנים שבהם אנו חיים ועובדים יש השפעה על התפקוד והבריאות, הרבה מעבר לשאלות כמו אילו גזים (רדון ושות') נפלטים מחלקי המבנה והאם הוא בטיחותי. במשך שנים מדענים, פילוסופים, רופאים ומעצבים ניסו לפצח את הקשר של מבנה-גוף-נפש, רק לאחרונה קם גוף שמתמקד בסוגיה המרתקת הזאת. ANFA, האקדמיה למדעי העצב בארכיטקטורה שמה לה למטרה לקדם את הידע המקשר בין חקר מערכת העצבים לבין הבנה גוברת והולכת של תגובת האדם לסביבה הבנויה. האקדמיה משתמשת מהמחקר העשיר שנעשה בעשורים האחרונים בתחום מערכת העצבים ומאמינה שלארכיטקטורה יש חלק חשוב ביישום הידע הזה לטובת החברה. ANFA הוקמה ב-2003 כשלוחה של AIA, המכון האמריקאי לארכיטקטורה. בסדנאות משותפות   של מדעני עצב ושל אדריכלים המתמתחים בתכנון מוסדות רפואיים הועלו ההנחות הבאות: אור משפיע על תהליך ההחלמה ועל התפקוד הקוגניטיבי, עיצוב הפנים משפיע על ביצועי הצוות וכתוצאה מכך על החולים, פרטיות ושליטה משפיעות על התגובה הרגשית של החולים ועל השלכותיה, תהליך עצביים הפועלים על הזיכרון משפיעים על התגובה לרמזי ניווט בתוך סביבות מורכבות (מכך נגזרו דרכים לשיפור התמצאות החולים והמבקרים במוסד). אז איך יראו הבתים, המשרדים והמפעלים שבהם אנו מבלים את מרבית שעותינו לאחר שיתכננו אותם המוחות הקודחים של פסיכולוגים סביבתיים ואדריכלים הרכונים מעל תוכניות ארכיטקטוניות? יש כמה כללים – ישנים וחדשים – שכבר מוכחים את

יותר עצים, פחות אלימות
יותר עצים, פחות אלימות (צילום: Michelle Dennis)

להארה – חלל עבודה מואר
הפירמה של האדריכל מייקל להרר מלוס אנג'לס זכתה ב-2007 בפרס הכבוד של AIA לעיצוב פנים. להרר רצה שהעובדים שלו ירגישו טוב במקום העבודה שלהם. שולחנות העבודה במשרדיו גדולים במיוחד ומדגישים עבודה פרטנית ומשותפת בוזמנית. דלתות ענק שנפתחו באחד הקירות מאפשרות לאור ולאוויר לחדור פנימה מהגן. "אנחנו מחוברים לקרקע כי יש לנו אור יום," מסביר להרר. "אנחנו יודעים מה קורה בחוץ". מסתבר שכאשר כל העובדים נהנים באופן חופשי, ולא רק בהפסקות, מאוויר צח ומאור יום (בניגוד למיזוג וניאון), עולה התפוקה וחלה ירידה בימי המחלה. עצים ברחוב – לג'ונגל עירוני חיובי יותר "עולמו של עץ הרחוב הוא עולם קטן," אומרת קתלין קהיל, ד"ר לפסיכולוגיה סביבתית מאוניברסיטת יוטה. קהיל פועלת להגברת מודעות הציבור לחשיבותו של הצומח בעיר. "מחקרים מראים שלקשר אל הטבע יש השפעה מרגיעה על אנשים והוא מפחית אלימות. למרבה הצער, עבור עירוניים רבים עצים הם הקשר היחידי לטבע שממנו הם נהנים במשך היום." מחקרים שעשתה קהיל עצמה מלמדים שעצים גדלים טוב יותר בקבוצות ולא בנטיעות בודדות, שבהן הם פגיעים יותר להזנחה ולוונדליזם. וכמו שנאמר: כי האדם עץ השדה, ולהפך.

מטבח בעיצובו של ג'וני גריי לבישולים רגועים
מטבח בעיצובו של ג'וני גריי לבישולים רגועים (צילום מתוך האתר הרשמי)

מוח בריא בבית בריא
ג'ון זייסל הוא מומחה לאלצהיימר שמאמין ש"עיצוב-עצבי" (neurodesign) מהווה תחליף לפסיכולוגיה סביבתית. זייסל, שמתמחה בנוסף גם בסוציולוגיה ובארכיטקטורה, הוא ממייסדי ANFA ומנהל מוסד לחולי אלצהיימר במסצ'וסטס. לדבריו עיצוב-עצבי יוצר מקומות שתומכים בהתפתחותו ובתפקודו של מוח בריא. הוא חבר למעצב המטבחים הנודע ג'וני גריי כדי לתכנן מטבחים חברתיים ומרגיעים ברחבי ארצות הברית. המטבחים בנויים כך שהאדם משקיף החוצה אל אזור המגורים ומודע למתרחש. זייסל מסביר שבכך נמנע מאתנו האיום שאנו חשים ממה שמצוי מאחורי גבנו. החיים בשדרת הזיכרון טובי ישראל, פסיכולוגית סביבתית שמתמחה בפסיכולוגיה עיצובית, מבקשת מלקוחותיה להיזכר ברגעים מכוננים בילדותם. במקום לעבד מחדש פצעים רגשיים ישנים, היא משתמשת בידע כדי ליצור משהו חדש. ישראל פיתחה שיטה שבאמצעותה היא עוזרת למטופלים לאסוף מחדש חוויות ילדות שקשורים למקומות. בעזרת טכניקות שהמציאה, כמו "המקום האהוב", "עץ המשפחה הסביבתי" ועוד, היא עוזרת לאנשים להגיע אל הליבה, אל "החוויה האותנטית ביותר מביתם הקודם או מבית הספר שלהם. אני מחזירה אותם למודע ואז משתמשת בהם כדי לדמות עיצוב אידיאלי שאליו ירגישו מחוברים." לאחרונה ישראל עיצבה מחדש את חדר השינה של אישה חולה בסרטן השד. היא השתמשה במוטיבים מרומזים של הפלגה כדי לייצג מאמץ עתידי. כדי לסמל את הישרדותה של האישה, הקירות נצבעו בגוון ירוק העוזר לה להירגע לאחר טיפולי הכימותרפיה.

בוקר טוב הודו! 
בוקר טוב הודו! ההודים נותנים לשמש לעלות, לבוקר להאיר (צילום: proxyindian)

הפנג שואי של ההודים
לא רק לסינים – גם להודים יש תורת עיצוב חללים משלהם, המבוססת על הידע הוודי עתיק היומין. קוראים לזה וסטו (vastu). קתלין קוקס, מומחית לוסטו מאוהיו, מגדירה את זה כמו "היוגה של המרחב". הוסטו יוצר הרמוניה של פראנה, כוח החיים, מושג מוכר היטב למתרגלי יוגה. "ה'יוגה של הבית' מושתתת על שלוש תפיסות מרכזיות," מסבירה קוקס. החוק הראשון הוא להתאים את לוח הזמנים ללוח הזמנים האוניברסלי באמצעות התעוררות והליכה לישון עם השמש. בהתאם לכך הבית מתוכנן לאפשר לאור הבוקר לחדור פנימה מהמזרח ומהצפון. רהיטים כבדים ממוקמים בחלקיו הדרומיים והמערביים של הבית כדי לא להסתיר את שמש הבוקר. החוק השני הוא הבאת הטבע אל הבית באמצעות צמחים, סיבים טבעיים והימנעות מחומרים סינתטיים. זוהי למעשה האמא של האדריכלות הירוקה. החוק השלישי הוא השאיפה "לחגוג את מי שאנחנו ואת מה שאנו אוהבים" בעזרת חפצים בעלי משמעות שמקיפים אותנו. חדר מגורים על פי הוסטו מספר למבקר בו על הדיירים גם מבלי שהם יהיו במקום.

כל הזכויות שמורות | A|N|D © 2010

Powered & Designed by comrax