בקיץ קר, בחורף חם

לאט לאט אנחנו מגלים את הקשר הישיר שבין דאגה לסביבה לבין דאגה לעצמנו. האדריכלות הירוקה משחקת עם הטבע אבל מצמצמת את הפגיעה בו, מתאימה את הבית למקום (ולא להפך) וחוסכת אנרגיה והוצאות על חמום ומיזוג

בנייה המותאמת לאקלים ומנצלת נכון את משאבי הסביבה אינה תורה חדשה אלא חוכמה עתיקה, כך שמגמת הבנייה הירוקה בסך הכל מבקשת להשיב את מה שהמהפכה התעשייתית גרמה לנו לאבד.
ההתעוררות העולמית בנושא כבר החלה, וכיום לא מדובר בגישה אלטרנטיבית אלא במטרה כלכלית לגיטימית, וכשמדברים במונחים של חיסכון כלכלי – כולם מקשיבים. נתח ניכר מהוצאות הבנייה ותחזוקת הבית מוקדשות למיזוגו. האדריכל הנודע לה קורבוזיה אף הגדיר פעם שמטרת בית המגורים היא לשמור על טמפרטורת גופו של האדם. אז האם אפשר לחסוך במטרה כה מרכזית?
מסתבר שבהחלט כן. די אם נביט על פתרונות עתיקים כמו האיגלו – מבנה גאוני שיוצר חלל חם בקרח, או על פתרונות קרובים יותר אלינו כמו הבנייה הים תיכונית המקורית, על צבעה הלבן וקירותיה העבים כמענה לאקלים. לכן כל שעלינו לעשות הוא לשחזר את המידע ולתרגם אותו לעידן המודרני, וזאת מבלי להתפשר על עיצוב ומבלי להגיע לעלויות גבוהות מדי. להלן כמה מהאלמנטים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בתכנון בית ממוזג בימנו:

^{מיקום הפתח ביחס לכיווני החזיתות וביחס לפתחים האחרים בבית ייצור מבנה נכון יותר מבחינת “בקרת אקלים” מבלי להיכנס בהכרח להוצאות נוספות | דוגמה קלאסית לאדריכלות ירוקה (או לבנה, במקרה הזה) היא האיגלו, שלמרבה הצער ההתחממות הגלובלית הופכת אותו לפחות ופחות רלוונטי}

העמדת הבניין בשטח
לרשימת האילוצים שמכתיבים תנאי השטח לאדריכל, המונה קווי בנייה, חוקים עירוניים ותוואי המגרש עצמו, ראוי להוסיף את אופן מיקום המבנה בהתאם לכיווני השמש, הרוח והתנאים הגיאוגרפים, פרמטרים המשפיעים מאוד על החימום והאור שיחוו דיירי הבית לאורך שעות היום ועונות השנה. באופן כללי כיווני צפון דרום הם הנוחים יותר, כאשר קיומם של מבנים שכנים והשפעת תנאים טופוגרפיים יכתיבו את הזוויות והפתחים הרצויים.

פתחים
למעשה, אוורור טבעי במבנה ניתן להשיג בצורה פשוטה וזולה, שעיקרה מיקום נכון של פתחים מסוגים שונים. כך למשל, מיקום צמדי פתחים אלה מול אלה יגרום ליצירת מעין מנהרה שתאפשר כניסה וזרימת אוויר בחלל הבית. דרך נוספת היא הוספת ארובות גבוהות ופתחים, רצוי בכיוון צפון, שייצרו הפרשי לחצים ויאפשרו שחרור של אוויר חם העולה באופן טבעי למעלה, וכניסת אוויר חיצוני קריר. על גודל הפתחים להיות מותאם לעוצמת הקרינה ולאופי הרוחות במקום.

הצללה
זווית השמש החודרת לבית משתנה עם שעות היום ועונות השנה. מכיוון שמדובר בשינוי מחזורי וצפוי, ניתן לתכנן פתרונות הצללה חיצוניים בהתאם. צד דרום למשל, מצריך אלמנט הצללה קטן בלבד מכיוון שהשמש גבוהה בקיץ (כשאיננו מעוניינים בה) ונמוכה בחורף (כשאנו שמחים לכניסתה). לכך ניתן להוסיף פתרונות הצללה פנימיים כמו תריסים, וילונות ואף צמחייה. את החישובים המדויקים להצללה הנכונה ניתן לעשות היום באמצעות תוכנות ומודלים, דוגמת זו שפיתח האדריכל הישראלי ערן קפטן.

^{מטפסים הם “חומר” מצוין ליצירת הצללה, בידוד ומשחקי צבעים. מטפסים נשירים יאפשרו לשמש החורף לחמם את הבית ויחסמו את השמש הקיצית (צילום Patryk Specjal)}

שימוש בחומרים מבודדים
האדריכלות הירוקה מדברת על שימוש בחומרים מקומיים כערך. חומרים שונים קולטים ואוגרים חום אחרת. אבן קולטת חום ביום ופולטת אותו בלילה, זכוכית יוצרת אפקט חממה. אולי לא תמיד נוכל להתחייב לחומרים טבעיים, אבל הקפדה על שימוש בחומרי בידוד ואיטום תתרום גם היא ללא ספק. בלוקים מבודדים עוזרים לשמור על טמפרטורה פנימית יציבה, אם כי אפשר להשתמש גם בבלוקים רגילים ולצפות בטיח תרמי.

השקעה בגג
הגג נחשב באדריכלות כ“חזית החמישית”, ונזנח לא פעם בשל היותו רחוק מהעין ומועמס בתשתיות. חשיבותו למיזוג הבית היא מהותית, היות שהוא זה שסופג את מכת החום העיקרית בקיץ. בארץ יש לרוב גגות שטוחים אך גם לא מעט גגות רעפים בבנייה פרטית. חיפוי שיקלוט חום ללא פתרונות אוורור נאותים יביא לכך שהחום יישאר כלוא ויחמם את כל הבית.
בגג רעפים, נקודת המפתח היא פתחי אוורור, בייחוד אם החלל שמתחת לרעפים הוא חדר. כמו כן כדאי להשתמש ברעפים בהירים ככל האפשר. אפשר אף להגביה את הגג על עמודים כדי ליצור פתחים מכל הכיוונים.
על גג שטוח מומלץ לפרוס יריעות ביטומניות, ואם אין מעליהן ריצוף להקפיד על סיוד תקופתי בלבן. על גג שנמצא בשימוש אפשר לבנות אלמנט הצללה, כמו סככה או כל סוג אחר של קירוי, אפילו מאולתר, העיקר שימנע קרינה ישירה על הגג עצמו ויפחית בעקבות זאת את התחממות הבית. פתרון עתיק וירוק במלוא מובן המילה הוא גידול צמחייה על הגג.

פרויקטים בארץ
בארץ, למרות שהמודעות והחשיבה הירוקה צוברים תאוצה, הרי שהיישום עצמו עדיין לוקה בחסר, ואין הרבה פרויקטים שמיישמים את התיאוריה. עם זאת, פה ושם נעשים ניסיונות חלוציים ראויים להערכה. אחד מהם הוא בניין הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המנסה לשלב עקרונות של ניצול משאבי טבע ואדריכלות ירוקה. יתרונו במעטפת בניין המצמצמת חדירת חום. בין היתר, המבנה עושה שימוש בזכוכית מיוחדת וכפולה לבידוד בחלונות, בפתחי אור בגג, ובהצללה מכוונת מהמבנים הסמוכים לו. כמו כן מותקנת בו מערכת מיזוג חכמה לניצול יעיל של האנרגיה.

^{בניין הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. מעטפת ברוח האדריכלות הירוקה| ארובות הקירור במרכז למחקר וחינוך סביבתי בסכנין. צילום: ריאד דווירי. התמונה לקוחה מאתר המשרד לאיכות הסביבה}

פרויקט נוסף נמצא אף הוא בצפון, במרכז למחקר וחינוך סביבתי בעיר סכנין, שמזה שנים מתמקד בנושא האדריכלות הירוקה. ואם נאה דורש אזי נאה מקיים – המרכז בנה את בניין המשרדים שלו על עקרונות חוסכי אנרגיה, כשהוא משלב אלמנטים של מזרח ומערב. כך למשל, הוא כולל חצר פנימית גדולה המסייעת בניתוב האוויר לכל חלקי הקומפלקס, ארובת קירור גבוהה המשמשת להזרמת אוויר קר פנימה, קירוי כיפה הקולט את קרני השמש וכולא בתוכו אוויר חם שעולה למעלה ומשתחרר דרך החלונות המיועדים לכך, וסככות צמחייה המצלות על הקירות והגגות. עוד על האלמנטים הטבעיים של הבניין היעיל והיפהפה ניתן לקרוא באתר של משרד איכות הסביבה.

“הרעיון הוא שהאוויר שבתוך הבית לא יהיה מושפע מהאוויר שמחוץ לבית, לא מבחינת קור ולא מבחינת חום” מסבירה מיכל רוזנצויג-גופר, אדריכלית העוסקת בארכיטקטורה אקולוגית ישראלית, המקפידה לשלב בפרויקטים שלה שיקולים סביבתיים, לרבות פתרונות למיזוג טבעי. “אוויר כלוא זה המחסום הטוב ביותר להשפעות טמפרטורה חיצונית, לכן אנחנו משתמשים בקירות כפולים, הבנויים מבלוק 20, שכבת קלקר, ובלוק 10. באופן דומה הזכוכית בחלונות היא זכוכית כפולה שגם היא כולאת אוויר, כך שמושג בידוד לכל מעטפת הבית”.
בנושא אלמנטים של הצללה מסבירה רוזנצויג-גופר: “אנו עושים שימוש בשוליים של הגג כהצללה לחלונות, כמובן שבכיוונים המתאימים. אמצעי נוסף הוא בניית פרגולה עם גפן מטפסת, כך שבחורף היא חשופה ובקיץ ירוקה”.

^{קירות כפולים והצללה של הגג לחלונות | פרגולה כהצללה לחלונות. פרויקטים של רוזנצויג-גופר (צילום: משה רוזנצויג)}

אם כן, תכנון בית ממוזג אינו כרוך בהכרח בהוצאות כספיות חריגות, אלא בניצול נכון ונבון יותר של חוקי הטבע, כמו משחק עם הפרשי לחצים של אוויר חם וקר, כליאת אוויר כבידוד, התחשבות בזויות השמש וגיוס צמחייה להצללה. וגם אם יש בכך משום השקעה ראשונית מסוימת, הרי שהיא מוחזרת בדמות חיסכון כספי על הוצאות אנרגיה, כך שבלילה נישן טוב יותר הן הודות לאוויר הקריר והן הודות לידיעה שתרמנו את תרומתנו הצנועה לאיכות הסביבה.