גדולים (מדי) מהחיים - אדריכלות מגלומנית

למרות שכבר ברור לכולם שפגיעה בסביבה שווה לפגיעה באדם, פרויקטים מגלומניים שלועגים לטבע ממשיכים להיבנות. כשהכסף מדבר והעולם שותק, כישורים ויצירתיות ארכיטקטונית מופנים לנתיבים הלא נכונים

באיזה שלב אדם וטבע הפסיקו להיות חלקים מאותו שלם? לא ברור. היום יודעים כולם (וזה כולל אפילו את אלה שרואים בהתחממות הגלובלית תהליך מחזורי שאינו קשור באנושות) שההתעלמות מהסביבה הטבעית היא שגורמת לנו להתכסות אט אט באשפה, לאבד שטחים ירוקים ומרחבים פתוחים ולהיות תלויים במערכות מיזוג אוויר ותאורה זוללות אנרגיה. עם המודעות הגוברת הזאת, עלתה קרנה של האדריכלות הירוקה, שאחד ממאפייניה הוא ראייה הוליסטית – המבנה מתוכנן על פי נתוני הסביבה ולא כנטע זר. ואולם, ימיה של האדריכלות המגלומנית לא תמו, ופרויקטים שמזלזלים בטבע עדיין צצים על גבעות נישאות ובמקום עצים רעננים. הנה כמה מהם.
 

^{הסכר המתוכנן של ראק ג‘אבל אל ג‘איס (הדמיה OMA)}

אתר הנופש ראק ג‘אבל אל ג‘איס באיחוד האמירויות
פעם אתר נופש, resort, היה פינת חמד מרוחקת בטבע, שאליה נמלטים מהמולת היום-יום. בפירמת האדריכלות, OMA&AMO, שאחראית על תכנון מיזם ראק ג‘אבל אל ג‘איס בנסיכות ראס אל ח‘ימה, בחרו לחרוג מהבנייה המסורתית שמתאימה את עצמה לקווי המתאר של הנוף וליצור מבנה ספקטקולרי שמספק למבקרים באתר נקודות תצפית אל תצורות הנוף הדרמטיות שבו. כפרי נופש יוקרתיים ומבנים “גדולים מהחיים” מאפיינים את אמירויות המפרץ העשירות, אבל הפרויקט הזה צורם לעין במיוחד, מפני שהוא נועד לחופשה בטבע וכדי לספק את מה שנתפש כצרכי המבקרים, הוא רומס את הטבע ברגל גסה. המתכננים טוענים שמרבית השטח של ג‘אבל אל ג‘איס נותרה כמות שהיא, אבל המבנים הזוויתיים הצמודים לצלע ההר שוברים את תצורתו של הקניון, וגשר בנוי ראוותני שמאפשר מעבר ברכב מעל התהומות הופך את המקום למשהו שנראה כמו קניון רחב ידיים – קניון כמו קניון יזרעאלי, לא כמו הגראנד קניון .
הגשר שיחבר בין הפסגות מאפשר תצפית אל נקודות דרמטיות לאורך הדרך. באתר עצמו יהיו מלונות, דירות, חנויות מסעדות, משרדים, מרכז כנסים ואולמי תצוגה. הדיירים והמבקרים ינועו בין המבנים, אופקית ואנכית, באמצעות מעליות ורכבלים. על הגגות השטוחים של וילות המגורים ומבנים אחרים יוקמו גנים ובריכות שחייה. אחד מהחלקים המעניינים מבחינה ארכיטקטונית בפרויקט הוא מעין סכר שחותך את העמק ומאכלס מלון ודירות. על ראש הסכר יעבור כביש שמחבר בין שני רכסים.
מדובר כמובן בתכנון מרשים במיוחד, אבל לא בר-קיימא באופן בוטה: מהיכן יגיעו המים לבריכות השחייה ולגנים? כמה אנרגיה תישרף בדרך אל המקום ולצורך ההתניידות בתוך האתר עצמו? כמה חשמל יזללו המזגנים? מה לגבי בעלי החיים ששטחי המחייה שלהם נקטעו? מה יישאר מיופיו המדברי של ראק ג‘אבל אל ג‘איס?
 

^{“בתולת הים” של ג‘וליאן דה סמדט (הדמיה)}

“בתולת הים” הצפה של ג‘וליאן דה סמדט
פירמת האדריכלות האירופאית JDS גוליאן דה סמדט הציגה לפני מספר חודשים תוכנית של ספק-ספינה ספק-שכונה צפה שתוכננה בהשראת בתולת ים ומתאפיינת בקימורים רכים. אנשי JDS הציגו את המבנה שלהם משייט באזורי אקלים שונים מאוד זה מזה על פני כדור הארץ: מאיים טרופיים ועד ימות קרחונים. המבנה כולל טרסות של צמחייה, דולפינריום, מלון ודירות נופש. הוא ממוקם בתוך המים ונתמך על ידי קונסטרוקציה. המתכננים טוענים שהתכנון מתחשב בנתוני הים, האור והרוחות כדי ליצור תנאי מחייה נוחים למשתמשי “בתולת הים”. המבנה עוטף פיסה מהטבע הימי, הדולפינריום שמתוכנן בו, במבנה ארכיטקטוני בעל “טופוגרפיה” מורכבת שכוללת מדרונות, מערות, גבעות וכדומה. במילים אחרות: יש כאן גוש של טבע מלאכותי שממוקם בלב הים, כדי שבעלי הממון שיוכלו לבלות עליו ייהנו מכל העולמות.

ומה אצלנו?
לא צריך ללכת רחוק ולהתבונן בפרויקטים שטרם הוקמו כדי לפגוש את התכנון שמזלזל בסביבה. קחו לדוגמה את תל אביב, שאחד ממחדליה ההיסטוריים הוא בניית רחובות החוסמים את הנוף והבריזה של הים במקום שדרות שנפתחות אל החוף. למרבה הצער, רצועת החוף הצרה של מדינת ישראל ממשיכה להיאכל על ידי פרויקטים של מבני מגורים ומלונות שהופכים את מעט הטבע הימי שיש לנו לשטח פרטי. כך גם לגבי המלונות שמקיפים את ים המלח. אם נפנה מבט אל חלקה המזרחי של תל אביב, ונתבונן במגדלי עזריאלי, תזדקר מולנו מפלצת של מתכת וזכוכית שיוצרת בועת אקלים לא נעימה בין חלקיה המתמרים לשמים: סינוור, החזר קרינה וחום וחסימה של זרימת האוויר. זאת בנוסף להגדלת עומס התנועה ואיתו הגברת הזיהום והרעש. יש מי שיגידו, ובצדק, שדווקא בשל האתגרים הסביבתיים חשוב לבנות גורדי שחקים במקום לכסות עוד ועוד שטחים ירוקים בעוד ועוד מבנים. זה כמובן נכון, אבל גם
גורד שחקים יכול להיות ידידותי.
 

^{מגדלי עזריאלי (צילום: ThisParticularGreg)}

כאן אולי טמונה סכנה נוספת – אימוץ עקרונות סביבתיים להצדקת פרויקטים שבסופו של דבר פוגעים בסביבה בשל סך כל מרכיביהם. כזהו, למשל, הפרויקט שתוכנן להיבנות בפארק תמנע. פרויקט איגרא אמור לכלול ארבעה מלונות (אחד מהם לבעלי ג‘יפים!), נחל מלאכותי, רחוב עם חנויות, מסעדות ופאבים, וכמובן, אטרקציות תיירותיות כמו פארק מים. היזמים הכריזו ש“הכפר” יהיה אקולוגי והבטיחו בנייה ירוקה, אבל עם כל הפאנלים הסולאריים ובורות הקומפוסט שבעולם, איך מיזם שמתיישב באמצע נישה טבעית כה נדירה ומביא אליה חנויות וג‘יפים יכול להיות ירוק? בינתיים הפרויקט נעצר בהוראת בית המשפט בעקבות פעולתם של ארגונים סביבתיים.
 

^{פארק תמנע (צילום:Steve Conger ) | פרויקט איגרא (הדמיה, יח“צ)}