גישור – כלי עבודה מובנה למתכננת

גישור – כלי עבודה מובנה למתכננת

בתחילת כל עבודת תכנון, שוררת אוירה אופטימית וחיובית. הכוונות, הרצון וההתלהבות דוחפים את כל המעורבים קדימה. נחתם חוזה, פורשים מחשבות וחזון ומפתחים ציפיות.
בהמשך, כמעט כבלתי נמנע, צפות ועולות נקודות אי הסכמה בין השותפים לפרויקט. הן נפרשות לכל אורך זמן התכנון ונוגעות בנושאים רבים.
למתכננת המנוסה, חלק ניכר מנקודות המחלוקת ידועות וצפויות מראש, והיא מכינה להן דרכי פעולה ופתרונות שונים ומגוונים.
מכאן , שגם מבלי לקרוא לילד בשמו, עבודת המתכננת כרוכה בהליכי גישור בלתי פוסקים בין גורמים שונים:
בינה לבין מזמין העבודה, בין ההנדסה לעיצוב האדריכלי, ובין בעלי מקצוע שונים .

גורם חשוב המצמצם את המחלוקות בין המתכננת למזמין העבודה – הקליינט, היא ההסכמה, שבסיום כל שלב בתכנון, מתבקש אשור הקליינט להמשך.
למרות כל המאמצים, והחוזים המפורטים, אין די בחוזה כדי לכסות את כל נקודות המחלוקת הפוטנציאליות. (קושי להבין את רצונו של הקליינט, שינויי עצוב אופנתיים, טכנולוגיות חדשות, או עלויות משתנות).

היכן צצות המחלוקות בעבודת התכנון?
מחלוקות צצות בשלבי התכנון הראשוניים, כשאין הסכמה על העצוב האסטטי ו/או הפונקציונאלי.
מחלוקות צצות בנוגע לעלויות על תוספות עבודה מעבר לכתוב בחוזה.
מחלוקות בין ה“אני מאמין” של המתכננת לבין רצון הקליינט בנושאים אסטטיים.
שלב נוסף בו עשויה להתעורר מחלוקת, הוא השלב בו הפרויקט כבר עומד , בשלבים כאלה או אחרים, והלקוח מגלה ש“לא לנער הזה הוא התפלל”.
ובקיצור – לא חסרות סיבות...

במקרים מעין אלה, כדאי מאוד להשתמש בהליך של גישור, (פרוט על הגישור – בהמשך), שבו באמצעות צד שלישי- המגשר/ת- מביאים את המחלוקות לידי הסכמות המקובלות על שני הצדדים מה שמאפשר לצדדים להמשיך לעבוד במשותף, או לחילופין לסיים את ההתקשרות בהבנה, בהסכמה ובמהירות, ללא הזדקקות לבית המשפט.
היות והליך הגישור אינו כפוי, אחוז ההצלחות – גבוה.
יהיה מועיל להוסיף בחוזה סעיף של התניית פתרון מחלוקות בהליך גישור מובנה, בכל שלבי תהליך התכנון, כשמוסכם מראש על זהותו/ה של המגשר/ת.
זו תוספת קטנה שקל לצדדים להסכים עליה, והיא מקטינה מראש את עוצמת המחלוקות העתידיות.

למרות התחושות הלא נעימות בזמן מחלוקת, יש לזכור מספר נקודות חשובות שנוטים לשכוח:

• הלקוח, הפרטי או המוסדי, לא נכנס לפרויקט במחשבה מראש על תביעה משפטית.

• ללקוח יש כוונה אמיתית לתכנן ולהקים את הפרויקט, כשהוא מתוכנן היטב, בעלות נמוכה ובמהירות.

• נקודות המחלוקת הן ברוב המקרים על נושאים של ציפיות: תכנון, עלות וזמן.

אם ללקוח ולמתכננת יש הבנה מראש של הציפיות לגבי הפרויקט, הרי שלמרות המחלוקות שצצות- ההבנות הראשוניות האלה יהוו את הבסיס להסכמות, ולגישור מוצלח.

תהליך הגישור :

יש להבחין בין הליך גישור מוסכם ללא התערבות בית משפט, בו הצדדים מסכימים ביניהם על הליך גישור בזמן מחלוקת, ובוחרים מראש מגשר, לבין הליך גישור שמוצע על ידי בית-המשפט כדרך לפתרון מהיר יותר מהתדיינות בבית-המשפט.

במקרה שהמחלוקת הגיעה לביהמ“ש, אפשר שהצדדים ו/או ביהמ“ש יציעו הליך של גישור.

להבדיל משופט או בורר, המגשר אינו מוסמך לפסוק בין הצדדים. תפקידו לעזור לצדדים להגיע בעצמם לידי הסכמות משותפות, כשהם שבעי רצון הן מהתהליך והן מההסכמות.

בסוף הליך הגישור, המגשר מנסח בכתב את ההסכמות, לשביעות רצון הצדדים.

כאשר למחלוקת יש יותר משני צדדים, הגישור מורכב יותר, ולעתים בית-המשפט מעביר את המחלוקת לבורר או משאיר אותה לדיון אצלו.

במקרים (נדירים יחסית) למרות שבית המשפט ממליץ על הליך גישור, אחד הצדדים מסרב, והליך ההתדיינות נשאר בביהמ“ש.

במהלך הגישור, רשאי כל צד מטעמיו הוא, להפסיק את התהליך בכל שלב, ולחזור להתדיין בביהמ“ש.

מומלץ, שגם הליך גישור שהושלם בהצלחה ונעשה עצמאית ללא התערבות ביהמ“ש, יועבר לאשור בית-המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין.

עמירם גופר, מגשר מוסמך בדיני עבודה, משרד גופר-רוזנצוויג אדריכלות
אבירים | 04-9870833 | architect@abirim.co.il | http://www.abirim.co.il/architect/