דירת גג בשכונת ביצרון, תל-אביב
דירת גג בשכונת ביצרון, תל-אביב
מאת: אדריכלית נטע דוידי
על הסביבה:
הדירה היא ביתם של של האדריכלית ובני משפחתה, ושוכנת בשכונת ביצרון המצויה מזרחית לנתיבי איילון בת“א. שכונת ביצרון נבנתה בשנות החמישים עבור עולים חדשים, ומטבע הדברים הדירות שנבנו אז היו דירות קטנות וסטנדרטיות בשטח של כ-45 מ“ר. ממערב לשכונה מצוי אזור ששימש בעבר כאיזור תעשייה וכעת הוא משנה את פניו והופך לחלק מהמע“ר (מרכז עסקים ראשי) של העיר תל אביב. הבנייה בשכונה נמוכה מאוד- 2 קומות והרחובות צרים (כ- 6 מטרים בלבד!). הצפיפות גדולה, אך למרות זאת, לכל דירה כניסה נפרדת מהרחוב, ובדרך כלל –דיירי דירות הקרקע מנצלים את שטח חצר הבית לשימושם, ואילו בעלי דירות הגג מנצלים את גג המבנה לשימושם. הרחבת הדירה נעשתה על פי תשריט הרחבה החלה על השכונה משנות השמונים. לאחר ההרחבה, קירות הדירה משני צידיה הגיעו עד קו מגרש, ומאחר שלא ניתן לפתוח פתחים בחלק נכבד מקירות הבית הצידיים, היה צורך במציאת פתרונות תאורה ואוורור אחרים. שטח הדירה כיום לאחר ההרחבה הינו 140 מ“ר (כולל ממ“ד וחדר היציאה לגג) וכן ישנו גג מצורף בשטח של 100 מ“ר אליו קיימת יציאה מהחדר שעל הגג.

עקרונות התכנון:
גמישות: הדירה נבנתה עבור משפחה צעירה, כשנושא הגמישות התכנונית היווה מרכיב חשוב בתכנון. לפני ההרחבה, מנתה המשפחה שתי נפשות ואילו כיום היא בת ארבע נפשות. בחלק הדרומי של הדירה תוכנן חדר שינה אחד גדול עם אופציה להפיכתו לשני חדרי שינה עם התרחבות המשפחה – כל שנדרש היה לבנות מחיצת גבס באמצע החדר. החדר על הגג תוכנן כחדר רב תכליתי – חדר עבודה או חדר לילד מתבגר, עם שירותים צמודים ואפשרות לסגירה עם דלת.
תכנון “ירוק”:
מגבלות האור והאוורור הטבעי הכתיבו את הצורך בניצול אפקטיבי של החזית החמישית של הבית (הגג).כיום, לאחר ההרחבה, בשעות היום אין כמעט צורך בתאורה מלאכותית בדירה, למרות אורכה הרב ודפנותיה הסגורות. האור חודר דרך חלון-גג (סקיילייט) גדול המצוי מעל גרם המדרגות ודרך פאטיו שבמכרז הדירה. הפאטיו גם תוכנן לשמש כארובת אוורור לחללים הפנימיים של הבית. בנוסף, עודפי מים ממערכת ההשקייה בגג מגיעים לצמחייה שבאדניות הקומה התחתונה. השימוש בצמחייה, כמחסום ויזואלי, נותן מענה לבעיית הפרטיות למרות מפתחי החלונות הגדולים.
הפרדה בין פרטי לציבורי(תחושת מרחב יחד עם פרטיות):
יש נסיון ליצור הייררכיה במעבר בין ציבורי לפרטי, ותחושת מרחב תוך שמירה על הפרטיות. המעבר מציבורי לפרטי מתחיל מהכניסה מהרחוב לחצר קטנה בקדמת הבית, אח“כ מטפסים בגרם מדרגות חיצוני, ועוברים דרך איזור כניסה שחודר את ‘מסגרת’ הקירות החיצוניים של הבית. לבסוף מגיעים לחדר הציבורי של הבית- סלון מטבח ופינת אוכל, שכולם מצויים בחלל אחד גדול אך מאופיין ע“י פינות שונות. בהמשך, כדי לעבור לאיזור הפרטי של הבית, יש לחדור דרך קיר עם טיח פיגמנטי כתמתם, אשר מסמל את קצה האיזור הציבורי, המסדרון המוביל לחדרי השינה, מתחיל מנקודה זו, מלווה ע“י הפאטיו, אשר הופך אותו ממקום צר וחשוך, למקום נעים, מואר ומלא בצמחייה. גם בקומת הגג יש הפרדה לציבורי ופרטי– בסוף המדרגות המובילות לחדר שעל הגג, יש אפשרות לצאת לגג הציבורי הגדול, או להכנס לחדר, ודרכו לגג הפרטי הקטן המחובר אליו.
|
|
גינת הגג והשימוש בגג למרחב מחייה נוסף:
שטחי הגג תוכננו כדי למקסם את ההנאה שבישיבה תחת כיפת השמיים: ספסלי ישיבה מאסיביים מאבן, תוחמים אדניות הבנויות בחצי גורן, בהן נשתלו עצים, שיחים ופרחים. פרגולה עשוייה מסגרת פלדה, עליה משתרגת גפן, ממסגרת את איזור שולחן האוכל, ובריכת עיסוי מרובעת משמשת את המשפחה הן בקיץ והן בחורף.
חומרים וצבעים/ חוץ ופנים:
החומרים בדירה הם חומרים טבעייים – אבן, פלדה, עץ – חומרים שאינם מאבדים את יופיים עם השנים. הטיח הפיגמנטי, שמכסה את הדירה מבחוץ בשני גוונים שונים, נכנס לתוך החללים הציבוריים של הדירה, שם הוא מטשטש את הגבול בין פנים לחוץ ומדגיש את הקשר האנכי בין שתי קומות הבית. אריחי רצפת אבן (מסוג “חלילה”) הם בגדלים שונים (מ- 10X10 ועד 50X50). האריחים הקטנים משמשים לתיחום האזורים השונים בבית. קורות עץ גדולות תומכות את התקרה של החדר על הגג, כשתבנית היציקה נשארה במקומה והפכה לחלק מן התקרה. הקורות יוצאות דרך קירות הבית וניתן להבחין בהן בחזית החדר על הגג . הצבעים החמים של הטיח הצהוב והפלדה הירוקה בחזית הבית, תואמו עם השכן מלמטה כדי ליצור חזית אחידה למרות הבעלות הנפרדת של שתי הקומות. הוילונות, השטיחים ובדי הריפוד הצבעוניים שבבית נבחרו כדי להשתלב עם הצבעים הצהובים והירוקים.
שילוב בין ישן וחדש:
משטחי נירוסטה ופורמיקה כתומה במטבח שוכנים לצד פסנתר ושולחן אוכל עתיקים. תריסי אלומיניום בגוון טבעי בחזית הדרומית, משתלבים עם הפרופיל הבלגי הצבעוני בחזית הצפונית ועם אלמנטי המשרבייה שיוצרו ביפו.
חדרי השינה רוצפו אריחי טרצו בגוון אפור עם אגרגטים צהובים וכתומים – הד לריצוף המקורי של הדירה שגם הוא היה מאריחי טרצו בגוון אפור.
אלמנט הפרח אשר חוזר בדירה בגדלים שונים ובחומרים שונים הושאל מסורג פלדה בבית ישן בראשון לציון (בית סבתי). הפרח נוצר ע“י סופרפוזיציה של 4 חצאי עיגולים, והוא מסמל בעיני משהו פשוט ומתוחכם בו זמנית.
נטע דוידי – אדריכלות ועיצוב פנים | טלפון: 03-5625095 | E-mail:netadav@013.net
- 5610 צפיות








