הירוק על כל גווניו

בסמינר ירושלים לאדריכלות נקבצו מאות אנשים לשמוע כיצד מיישמים עקרונות ירוקים בבנייה. הידע קיים, הסיבות לכדאיות ברורות. בקרוב אצלנו? זה תלוי רק בנו

סמינר ירושלים לאדריכלות, שנוסד ב-1992 על ידי לורד רוטשילד ויד הנדיב, הוא סדרת כנסים בינלאומיים המוקדשים לדיון בנושאים עכשוויים בתחומי הידע של אדריכלות, עיצוב ותכנון עירוני, וליצירת בסיס מקיף למחקר ולפרויקטים עתידיים. הכנס השביעי במספר התקיים בסוף חודש ינואר השנה והוקדש לאדריכלות ירוקה. כותרתו הייתה “עיצוב ירוק, מתיאוריה ליישום”. אולם טדי בבנייני האומה, שם התקיים הכנס, היה גדוש בכאלף אנשים – אדריכלים ומעצבים צעירים וותיקים לצד סטודנטים – שבאו להאזין לשורה מכובדת ומרתקת של אדריכלים מאירופה, ארצות הברית ואסיה. למרות הכותרת ששמה דגש על ההיבט המעשי, רבות מההרצאות התמקדו בתפיסה ופחות ביישום. אם אנסה לזקק מסר אחד שעלה מכולן, כך הוא יישמע: על האדריכל מוטלת המשימה לקחת על עצמו אחריות רחבה יותר – הן על שלבי הבנייה תוך מעורבות מתמדת בהם, והן על מקומו של המבנה בסביבה והשפעתו עלייה. משמעות הדבר היא היכרות מעמיקה יותר עם סוגיות שקשורות בהנדסה, אנרגיה, תכונות של חומרים וכמובן, איכות הסביבה ואופיו הספציפי של כל אתר בנייה, ברמה האנושית והביולוגית.
היריעה קצרה מלהכיל את כל התכנים והרעיונות שהומטרו על הנוכחים בכנס (לוח הזמנים היה מאתגר ועמוס במיוחד), לכן אתמקד באחדים מבלי לגרוע מחשיבותם של חבריהם.

^{EDITT Tower, Singapore, T.R. Hamzah & Yeang | קן ינג (Ken Yeang)}

הבית כחלק מהמערכת האקולוגית
ד“ר קן ינג, ארכיטקט, אקולוג וסופר יליד מלזיה, שימש כיושב הראש של הכנס. בהרצאתו, שבה הוצגו דימויים מרהיבים, הועלתה תפיסה שעדיין לא הגיעה למקומותינו – ביואינטגרציה. כידוע, אחת הבעיות האקולוגיות החמורות היא צמצום שטחים פתוחים ופיצול בתי גידול טבעיים על ידי שטחים בנויים וכבישים. ד“ר ינג מציע פתרון הוליסטי שמבוסס על התייחסות לאתר הבנייה כחלק מהמערכת האקולוגית. הוא המשיל את המבנה לאבר מלאכותי שמושתל באדם וצריך להתחשב במבנה הפיזי שלו, במראהו ובתפקוד המערכות תומכות החיים שבו. התכנון של ינג כולל חיבור פיזי בין השטחים הירוקים, למשל רצועת ירק סלילונית שמתפתלת סביב גורד השחקים. תכנון כזה מאפשר לחרקים, לציפורים ולחיות אחרות להמשיך לחיות בסביבתן הטבעית ולהתחבר לשטחים הירוקים שמקיפים את המבנה. הרצועות הירוקות משלבות במבנה אנכית ואופקית וגם יורדות מהגג פנימה עד למרתף. באותה הרוח, ינג מתכנן גם גשרים אקולוגיים שמחברים שטחים ירוקים מעל כבישים ותחתם. העיצוב מתבסס במידה רבה על אקומימיקה, שהיא חיקוי מבנים ביולוגיים. הגישה מבטלת את הניכור שבין “הטבעי” ל“מלאכותי” ויוצאת מנקודת הנחה שהאדם מכבד את הנוף, בעלי החיים והצמחים שהיו באתר לפניו וחי איתם בהרמוניה. “הארכיטקט לוקח אחריות על השפעותיו של המבנה על הסביבה. זה כמו לגדל ילדים,” אמר ד“ר קן ינג.

^{Multifunctional Sport-cultural complex in Mostar. Building under construction (completion 2011) | אלמה דורמיסביץ’ (Elma Durmisevic)}

שימור ושינוי במקום הרס
ד“ר אלמה דורמיסביץ, חוקרת ואדריכלית מהולנד, מציעה שינוי מחשבתי בכל הנוגע להרס מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים במקומם. הפתרון של דורמסביץ’ הוא בית מודולרי ורב שימושי שניתן להתאמה על פי צרכיו המשתנים של הדייר – מהעריסה ועד ארון הקבורה. כאדריכלית, נדרש לדורמיסביץ’ אומץ כדי להציג פתרון שבבסיסו השאיפה להפחית את הבנייה החדשה ולנצל באופן מקסימלי את המבנים הקיימים. על פניו הדבר מנוגד לאגו האדריכלי ששואף ליצור ולחדש ללא הרף. חלק מהבעיה במבנים כיום הוא שתיקון מערכת אחת או החלפתה גוררים הרס של מערכות נוספות. פרט לגמישות התכנונית, דורמיסביץ’ מציעה פתרונות טכניים שמאפשרים פירוק וחידוש של מערכות ללא הרס כולל של המבנה. האביזרים המוחלפים מוחזרים לביוספירה – אם הם מתכלים, או לטכנוספירה – אם ניתן למחזר אותם.

^{e-House Exterior, under construction | מייקל מקדונה (Michael McDonough)}

בית וירטואלי בחיים האמיתיים
מייקל מקדונה, אדריכל אמריקאי, התמקד בצמצום צריכת האנרגיה של המבנה. 90% מצריכת האנרגיה במערב, אומר מקדונה, מופנים למבנים וזאת מפני שאנו מבלים 90% מהזמן שלנו בתוך מבנים שצריכים “לדאוג” שיהיה לנו נוח בהם. האנרגיה, שמקורה בתחנות כוח מזהמות, משמשת לתאורה, אוורור, חימום ומיזוג, זה עוד לפני שמישהו הדליק את הטלוויזיה. לשם הדגמה – ארצות הברית צורכת 24% מהאנרגיה בעולם בעוד שתושביה מהווים רק 6% מאוכלוסית כדור הארץ. מקדונה יזם פרויקט שנקרא e-House . e-House הוא בעצם בית מגורים שפועל כמעבדה אקולוגית, שמטרתה להשתמש בכל האמצעים הידידותיים לסביבה שניתן למצוא על ידי חיפוש באינטרנט. e-House החל את דרכו כבלוג באינטרנט ובהמשך נבנה בעמק ההאדסון בניו יורק. בעבודה השתתפו מדענים, מהנדסים, אדריכלים ובונים רבים, שהשתמשו באמצעים חדישים לצד חומרים מסורתיים. מקדונה עצמו, שלקח חלק פעיל בבנייה, הדגיש את חשיבות מעורבותו של המתכנן בתהליך ואת ההיכרות ההכרחית עם החומרים והמערכות שמרכיבים את המבנה. e-House זכה לסיקור עיתונאי נרחב ולהתעניינות בכל העולם.

^{Discovery Center in Santa Ana, CA, מזמיני העבודה ביקשו אייקון בלתי נשכח – הם קיבלו קוביה סולארית | סטיבן סטרונג מתקין תאים פוטו-וולטאים על גג הבית הלבן (צילומים באדיבות Solar Design Associates, Inc)}

תנו לשמש יד
סטיבן סטרונג, מהנדס ואדריכל שמתמחה בשילוב מערכות אנרגיה ירוקה, הציג מצגת רלוונטית מאוד לנו כאן בישראל: שילוב מערכות סולאריות במבנה. סטרונג הלך עם האג‘נדה שלו עד הסוף והופיע בחליפה צהבהבה ועניבה מעוטרת בציורים של שמש. האפשרויות ל“קציר” של אנרגיית שמש הן אינסופיות – התאים הפוטו-וולטאים יכולים להחליף את הרעפים בגג או להשתלב ביניהם, לתפקד כמערכות הצללה – תריסים וסככות, להיות מותקנים אנכית כחלק מקירות המבנה, להיבנות על חומות הפרדה בכבישים מהירים ועוד ועוד, כל זאת מבלי לגרוע כלל באסתטיקה של המבנה. היה כמעט מכאיב ללמוד שבמדינות הרבה פחות שמשיות משלנו, כמו שווייץ והולנד, מערכות כאלה כבר מותקנות ומתפקדות בהיקף נרחב.

זה כאמור, רק על קצה המזלג. באתר הסמינר תוכלו ללמוד עוד על הרעיונות ויישומיהם. יש לקוות שהתפיסות שהוצגו בכנס יחלחלו גם כאן. אם לא בקרב הדור הוותיק, אז לפחות אל הדור הבא של המתכננים והבונים בארץ המצהיבה שלנו.