חללים ציבוריים בבית

.חללים ציבוריים בבית

מאת הילה דינאי ישראלביץ

הבית משקף את אופי האדם. האדם עצמו הוא כידוע חיה חברתית (רובנו) והבית משקף את “החברה” הפנימית כמיקרוקוסמוס. למעשה החללים הציבוריים בבית הם רפלקסיה של החללים הציבוריים של הרחוב ולמעשה של העיר.

תכנון טוב של הקשר בין החללים הציבוריים השונים בבית יתרום רבות ויחזק הקשר בין בני המשפחה השונים.
אחד האלמנטים בתכנון על מנת ליצור קשרים, הינו יצירת צירי ראייה. ז.א שנוכל לדוגמא לראות מהמבואה חלק של הסלון( מתן רמזים...) , שמהסלון נוכל לראות את המסדרון בקומה השנייה וכו’.
בית שאין בו קשר יעיל בין החללים הציבוריים עלול לגרום להרגשה מנוכרת בבית ולאווירה לא חיובית.
ננסה כאן לציין את ההקשרים שמומלץ להקפיד עליהם בתכנון הבית הפרטי או הדירה.

החללים הציבוריים בבית ובמיוחד הקשר שבניהם השתנה במשך השנים האחרונות, בהמשך לשינויים באורחות החיים, שינויים חברתיים בארץ, שינויים טכנולוגיים שחלו (כניסה מאסיבית של המחשב לתוך הבית, האינטרנט) וכו’.
נתחיל מהכניסה לבית- המבואה: למבואה מספר תפקידים חשובים:

• יצירת חיץ בין אקלים חוץ לאקלים פנים.
• יצירת מחסום אקוסטי מהחוץ לפנים.
• מתן אפשרות לאורחים להסיר מעילי חורף, להסתרק, לסדר עצמם ולהתכונן למפגש עם האנשים בחדר הדיור- הסלון.
• יצירת צומת תעבורה ממנו מתפצלים מעברים לסלון, לאגף הפרטי בבית (חדרי השינה) למטבח ולקומות השונות.

הקשר בין המבואה לחללים הציבוריים האחרים:

• 
  היבט פסיכולוגי : יצירת כניסה הדרגתית ונוחה לבית.
• מומלץ שיהיה קשר ישיר בין המבואה לסלון.
• רצויה גישה ישירה לשירותי אורחים, אך במעבר קטן ומוצנע כך שלא נראה את דלת השירותים.

• רצוי לאפשר גישה מהמבואה למדרגות לקומה השניה שלרוב בהם ישוכנו חדרי השינה או והיה והבית בקומה אחת, כניסה ישירה לאגף הפרטי שבקומה, מבלי שיהיה צורך לעבור דרך הסלון. לא תמיד אחד מבני המשפחה רוצה להיתקל באורחים...

חדר המגורים (הסלון)- הינו האלמנט המרכזי של החללים הציבוריים בבית וגולת הכותרת. הוא משמש לחלל המרכזי לאירוח, להתרגעות, ולישיבה משותפת של בני המשפחה. יש לקחת בחשבון שגודלו של הסלון השתנה במשך השנים וכיום נזקקים לסלון גדול יותר מאשר בעבר. אחת הסיבות היא שהכל נעשה היום גדול יותר- הספות גדולות יותר, הטלוויזיות גדולות יותר וכו’.
רצוי אם כן, כמו שציינתי מקודם, שיהיה קשר עין בין המבואה לסלון. אם יש הורים בבית לילדים קטנים או בגיל ההתבגרות, הם מעדיפים שיהיה ברשותם מעט “שליטה”, עצם זה שמהסלון רואים מתי הם נכנסים ומתי חוזרים. ובכלל, אנשים מעדיפים פסיכולוגית שיהיה קשר לכניסה הביתה. הם ירגישו יותר נוח.
אם יש מסדרון בקומה השנייה, רצוי לשקול חלל גבוה יותר בסלון וליצור מסדרון בקומה השנייה עם מעקה, כך שהולכים במסדרון ניתן יהיה להסתכל לעבר הסלון. קשר העין יעודד אינטראקציה חברתית רבה יותר בין בני המשפחה.
הסלון בגדלים הממוצעים של בתים ודירות בישראל, יהיה לרוב צמוד למטבח.

המטבח
מומלץ , עקב השטחים המוגבלים של הבית, לפתוח את המטבח כלפי הסלון. כך נקבל מרחב גדול יותר וכניסת אור טבעי.
אחד הסיבות ל“הכנסת” המטבח לסלון- הינו שלא חשוב כמה יפה תעצבו את הסלון, כמה אהבה תשקיעו בעיצוב חדר הילדים, כמה מעוף תגלו בעיצוב המסדרון וכמה מחשבה תשקיעו בעיצוב חדר העבודה, יש מקום אחד בבית שתמיד יהיה אטרקטיבי יותר עבור כל אחד מבני המשפחה- המטבח.
במטבח לרוב נאכל את ארוחות הבוקר, בניגוד לפינת האוכל שהאירוח בה לרוב (במקרה הטוב) פעם בשבוע, במטבח מתקיימות כל “הישיבות” הלא רשמיות וכו’.
השינויים החברתיים, תכניות הבישול הרבות, ספרי הבישול, כל אלו גרמו להשקעה בעיצוב המטבח לרמות מרקיעות שחקים. כמובן שלאחר שהשקעתם סכום לא מועט כלל במטבח, הרי תרצו להתגאות בו, (ההוצאה הכספית על המטבח היא יחסית כבדה ביחס לעלות כל השיפוץ/בניה) ולכן קיים הרצון לפתוח אותו לחדר המגורים.
סיבה נוספתלאיחוד החללים, הוא הרצון לקבל מרחב גדול בבית ולכן נהוג לתכנן בחלק הציבורי חלל אחד גדול שמעגן מספר פונקציות, כדוגמת מטבח פתוח, פינת אוכל גדולה ולעיתים חדר משפחה שפתוח בחלקו ואף מעברים לאזור חדר השינה שעשויים ממחיצות בשקיפות משתנה.

פינת האוכל
אזור פינת האוכל, השתנה במשך השנים. אם בעבר היו נוהגים להקצות שטח מצומצם יחסית לשולחן האוכל וממקמים אותו כברירת מחדל ליד הכניסה ללא חשיבה מעמיקה, הרי כיום מיקום פינת האוכל בעלת חשיבות מרובה, ושטחה גדל. תרבות האירוח התפתחה ושולחנות האוכל כיום גדולים הרבה יותר. כיום בשטח ממוצע של דירת מגורים, פינת האוכל מוקם בחלל הציבורי המרכזי המאגד בתוכו גם את המטבח הפתוח ואת חדר המגורים.

חדר המשפחה
פונקציה וותיקה מאוד בבתים בחו“ל, אך שרק בשנים האחרונות חדרה לארץ באופן מאסיבי הוא פונקציית חדר המשפחה.
חדר המשפחה מתפקד כחדר בו מבלים ושוהים בני המשפחה באופן הכי שכיח יחד עם המטבח . חדר המשפחה הוא לא פורמאלי ולרוב יהיה החדר היותר מבולגן, עיתונים, מגזינים, טלוויזיה וכו’. עצם הבנת תפקידו של חדר זה מומלץ למקמו בסמוך למטבח.
אם נתון לכם שטח מוגבל יחסית של הבית, ואתם עדיין רוצים לקבל מרחב ופתיחות ניתן לאחד המטבח עם חדר המשפחה. ההרגשה היא מאוד נעימה ,פונקציונלית מאוד ומספקת את הרגשת המרחב.
במקרים אחרים בהם רוצים לקבל הרגשת “לופט” וחלל מרכזי גדול באופן דרמתי, ניתן לתכנן אזור מסוים –שגם יהיה קרוב למטבח, כחדר המשפחה ללא מחיצות כלל. באופן כזה כל החללים הציבוריים נמצאים יחדיו כאשר ההפרדה בניהם תהיה ע“י ריהוט, אלמנטים בנויים ייחודיים, הנמכות תקרה ותאורה.
בסופו של דבר, האם לתכנן חלל אחד מרכזי לחלוטין או חדר משפחה נפרד צריכה להיות בחינה אמיתית של הרגלי החיים שלכם, האם אתם מבולגנים, מסודרים וכו’. לרוב ההרגלים לא יישתנו, כך שיש לתכנן התאם לאורחות חייכם.

חדר המשחקים
חדר המשחקים הוא לרוב פונקציה בבתים יחסית גדולים ולא בדירות. למרות תפקידו כחלל ציבורי בו משחקים הילדים וחבריהם, מומלץ ליצור הפרדה ברורה בינו ובין שאר הפונקציות הציבוריות.
אם בבית יש מרתף, מומלץ להסב חלק מהחלל לתפקוד חדר המשחקים, כנ“ל אם אתם מתכננים בית חדש, רצוי מאוד לתכנן בקפידה את חדר המשחקים. הסיבה המרכזית לבצע את ההפרדה, היא בראש ובראשונה, בעיה אקוסטית. החדר רועש, הילדים משחקים צוחקים ונהנים. לכן יש להקפיד על איטום אקוסטי מתאים כגון, התקנת לוחות אקוסטיים כדוגמת “איזוצף” מתחת לחול הרצפה, התקנת דלתות עם הקפדה על רצועות גומי מתאימות, מילוי אקוסטי לדלתות, והקפדה על רצועות גומי מתאימות בחיבור הקירות לתקרה ולרצפה.
על מנת שהחדר יהיה נעים ומזמין לשימוש, רצוי מאוד לפתוח חלונות גדולים ווטרינות במרתף. הוא לא חייב להיות חשוך ועם ריח טחב.

על דבר אחד ברור, החללים הציבוריים כיום, גדולים יותר, מרווחים יותר ושטחיהם גדלו על חשבון החללים הפרטיים. לכן מומלץ מאוד למצוא את האיזון הנכון בין הפונקציות השונות, לא לפחד להכניס חומרים חדשים לקירות ומחיצות שיכולים לספק את תחושת המרחב והפתיחות, ומאידך להעניק הפרטיות הנדרשת.

מאת: הילה דינאי ישראלביץ, אדריכלית פנים .א.א.פ ישראלביץ אדריכלים, רח´ חיים ויטל 2 תל-אביב , טלפון: 03-6839303 arch@israelevitz.com