יש חדש תחת השמש, יולי 09

תחרות גורדי שחקים עתידניים מחד ואוהל סולרי מאידך, אסלה ללא שטיפה וגינה לטיהור מים למי שכן זורם, ואם כבר זורם, אז יש כאן גם כיור דמוי מעין פועם

^{דגמים מהתחרות גורדי השחקים החמישית של אי-וולו, שנת 09. מימין: גורד שחקים שהוא חווה חקלאית בעיצובם של פבריס הנינגר ואלכסנדר דברינגהאוסן; משמאל: גורד שחקים בעל שלד חוליות לבנייה מהירה בעיצובם של פרזין לופי-ג‘ם וג‘רום פרומר}

תחרות גורדי השחקים של eVolo
מגזין הארכיטקטורה אי-וולו מקיים זו השנה השישית תחרות תכנון גורדי שחקים. התחרות נפתחה רשמית ביוני, ועבודות יתקבלו עד ה-12 בינואר 2010. ההכרזה על הזוכים תהיה ב-18 בינואר, והם יקבלו פרסים כספיים. שלוש העבודות המובילות יוצגו באתרי אדריכלות ובכלי המדיה השונים. הרעיון הוא כמובן להתייחס, על ידי תכנון של מבנים עתידניים, למגמת העיור המתעצמת וכן להתפוצצות האוכלוסין בעולם באופן כללי תוך מתן פתרונות פרקטיים, יצירתיים ואסתטיים.
עוד על התחרויות של אי-וולו, כאן

^{הגן הצף – מטהר מים באמצעות חול נהרות וצמחייה}

הגנים הצפים של בנג‘מין גריינדורג’
לא רק יפים, גם פונקציונליים – הגנים הצפים של גריינדורג’ וסטודיו דואנדה הצרפתי הם למעשה מערכת טבעית לטיהור מים. המערכת מבוססת על מצע חול נהרות וצמחים שנתונים במגש המונח מעל אקווריום. מחזור המים מבוסס על הידרופוניקה. לדברי המעצבים, “האקווריום הוא מיקרוקוסמוס שמשקף סוגיות אנושיות: בתוך מרחב מוגבל של ארכיטקטורה, הנושא העיקרי שקובע את איכות החיים של יושביו הוא הטיפול בפסולת.” שכבת חול הנהרות לוכדת לכלוך וכן חלקיקים שעלולים לשמש כמצע לבקטריות שהופכות חנקן לחומצה חנקתית; שורשי הצמחים משתמשים בחנקן שבמים לצמיחתם, כך שהמים שמושבים למיכל הם מטוהרים.
 

^{גארדינר והאסלה. צילום מסך מתוך הסרט}

שירותים ללא שטיפה – הפתרון האנרגטי
2.6 מיליון בני אדם בעולם, 40% מהאוכלוסייה, חיים בבתים שאין בהם חדר שירותים עם מים זורמים. וירג‘יניה גארדינר, מעצבת תעשייתית תושבת לונדון, שמאמינה שקיימות אינה עניין של מוצרים אלא של מערכות, חשבה על האנשים האלה כאשר תכננה את ה-LooWatt. הלו-וואט היא אסלה שבתוכה מיכל האוגר את הפרשות המשתמש. את המיכל האטום לחלוטין, גם לריחות, מביאים לאחר מילויו אל Biodigester, מתקן לפירוק אנאירובי, שמפיק מהפסולת גז בישול. בעלי האסלה מקבלים בתמורה ל“תוצרתם” גז בישול, ובכך נסגר מעגל אנרגטי: משתמשים באסלה – עושים צרכים – מוסרים את מיכל הצרכים ליצרן האנרגיה – מקבלים גז בישול – מכינים אוכל – הולכים לשירותים וחוזר חלילה. האסלה, אגב, עשויה מ-90% צואת סוסים מעובדת. לא פחות חשוב: האסלה חוסכת כמויות עצומות של מים נקיים.
כאן אפשר לצפות בסרט קצר שמגזין העיצוב Dwell עשה על גארדינר והאסלה החדשנית שלה
 

^{כיור זורם כמו נחל אל הים, עם חלוק נחל במקום ברז (צילום מתוך אתר Nothing Design Group)}

כל הכיורים זורמים אל הים
קבוצת העיצוב Nothing יצרה כיור בהשראה של נחל טבעי. במקום ברז, מה שעוצר או מתחיל מחדש את זרימת המים הוא חלוק נחל עגול שמונח על מקום הנביעה. המים בוקעים משקע קטן שמחובר אל הכיור עצמו בתעלה מפותלת, עיצוב שנעשה בהשראת תצורות נוף טבעיות. הכיור הייחודי נקרא The Origin, המקור, וכך כותבים עליו מעצביו: “המים מתכחשים לתחרות. המים אינם מנמיכים עצמם או רבים זה עם זה. כאשר הם פוגשים סלע, המים אינם נאבקים בו וגם אינם מנסים לתפוס את מקומו. הדגם מבטא את הטבעיות הזאת. מודל טבעי כזה מוסיף חיים למים. המים איבדו את צורתם הטבעית בגלל המין האנושי. הנהר שפעם זרם מהזמן הנצחי, כבר אין לו קיום חי...”
לאתר של Nothing Design group
 

^{אוהל הקונצפט הסולרי של חברת אורנג’ (צילום מתוך אתר החברה)}

אוהל נטען סולרי, כדי שתוכלו לטעון את הטלפון הסלולרי
חברת התקשורת אורנג’, בשיתוף פעולה עם חברת קליידוסקופ האמריקאית שמספקת ייעוץ לפיתוח מוצרים, מציגה אוהל שמאפשר למטיילים להשתמש בגאדג‘טים שלהם גם כאשר אינם יכולים להתחבר לרשת החשמל. האוהל בעל העיצוב העגלגל והאורגני, מחופה אריג ששזורים בו סיבים סולריים, מה שמאפשר לו להיטען באנרגיית שמש. בתוך האוהל תופעל מרכזייה אלחוטית שתספק חיבור לאינטרנט ותצוגה דיגיטלית של נתונים שונים על מסכי LCD ומסכי מגע (כמו בבית חכם). בנוסף, ה“רצפה” של האוהל תכיל מערכת חימום שתופעל אוטומטית על ידי חיישנים עם צניחת הטמפרטורות.
כאן תוכלו לקרוא עוד על האוהל הסולרי, שנמצא עדיין בתהליכי פיתוח.