יש חדש תחת השמש, ספטמבר 09

ספרייה ללא קירות במיוחד עבור מי שהחופש שלו מוגבל ועוד חידושים ידידותיים לאדם, לסביבה וגם לחיות המשק

^{הספרייה בגן לוינסקי, עדיין בלי הספרים (באדיבות יואב מאירי, ארטים)}

ספרייה ללא קירות, תרבות ללא גבולות
גינת לוינסקי בדרום תל אביב היא מקום המפגש והבילוי של קהילת העובדים הזרים, לפחות כשאיומה של משטרת ההגירה לא מאלץ אותם להסתגר בבית. כדי לאפשר להם שמץ של חיי תרבות ורוח, אנשי עמותת “ארטים – צוות אמנות בינתחומי”, יזמו הקמה של ספרייה יוצאת דופן שהוצבה ממש בימים אלה בגינה. את הספרייה תכנן האדריכל יואב מאירי, שיצר מרחב ללא קירות. הספרייה ממוקמת ברחבה קטנה שמצדה האחד קיר של מקלט ומצדה השני יציאת החירום שלו. בצמוד לקיר המקלט נבנתה ספריית המבוגרים, שהיא בעצם קיר ספרים. בצמוד ליציאת החירום מוקמה ספריית הילדים שהיא ארון נמוך יותר. שתי הספריות פונות זו כלפי זו. מאירי מסביר שרצה ליצור בניין ציבורי לא ממסדי, בשל אי האמון שיש לקהילת היעד כלפי הממסד. לכן הספרייה היא חלל פתוח נטול קירות, שמה שמגדיר אותו זו הפעילות האנושית. הוא מספר שביקש לעבוד עם “ארכיטקטורה של חולין”, ללא סמליות או טקסטים ארכיטקטוניים, ולכן המבנה הוא מאוד פרקטי, ללא סמלים שמרמזים על הוד והדר, אלא משדר צניעות ויעילות. אלמנט נוסף הוא השקיפות. מצד אחד הספרייה נמצאת במרחב ציבורי “לא פשוט,” כהגדרתו של מאירי, “ומצד שני לא רצינו ליצור משהו מבוצר, כי ארכיטקטורה מבוצרת משכפלת את המציאות וגורמת לאנשים להתבצר.” הרצון לעיצוב עדין וידידותי יחד עם הצורך למגן, הוליד פתרון של סורג שסוגר על הספרייה כשהיא סגורה (אך מותיר את השקיפות ומאפשר לראות את הארון המואר בלילה), ובשעות הפתיחה מורם כלפי מעלה ויוצר מעין פרגולה, כך ש“צד המבוגרים” נראה כמו האות ר’. הדלתות של ספריית הילדים נפתחות כלפי מטה ויוצרות מעין שטיח בצמוד לארון, בצורת האות L. ביחד שני החלקים מגדירים מרחב אינטימי. מאירי מסביר שהאינטימיות אינה נוצרת על בסיס אתני, אלא על ידי שימוש בכלים אוניברסליים כמו קנה מידה וחומרים. קליפת הארון עשויה ממתכת, אבל הפנים הוא מעץ, כדי לקבל תחושת רכות שמאזכרת כוננית ספרים מסורתית.
בשער: הדמיה של ספריית גן לוינסקי בפעילות

אתר הספרייה

^{מסגד Yeni Cami באיסטנבול (דרך TreeHugger)}

ויהי אור, אבל חסכוני באנרגיה
מסגדים הם היכלים שמושקע כסף רב בעיצוב הפנים שלהם שמהלל את האל ומשפיע על תחושת ההתעלות הרוחנית של המתפללים. מעל השטיחים העשירים ובין הקשתות המעוטרות תלויות נברשות שעליהן מאות מנורות קטנות שמחקות את אור כוכבי השמים. זה מאוד יפה, אבל גם מאוד לא אקולוגי. בתורכיה החליטו לצמצם את צריכת האנרגיה הזאת. במדינה 8,013 מסגדים ובהם 961,427 מנורות. במשרד הדתות של תורכיה הוחלט להחליפן ב-895,390 מנורות חוסכות אנרגיה, מה שהביא לירידה של 65% בצריכת האנרגיה של המסגדים. בעקבות ההצלחה והחיסכון הרב בהוצאות, משרד הדתות התורכי פרסם הנחיות נוספות ל“הורקת” המסגדים, כמו מעבר לחימום בגז במקום בנפט והוראות לחיסכון במים. החדשות מתורכיה הן חלק ממגמה עולמית להפיכת בתי התפילה של דתות שונות לידידותיים לסביבה. קראו על זה כאן

^{חוות הליטוף באלמרה, הולנד (צילום: Luuk Kramer דרך Architect.com)}

חווה ששווה ליטוף
בתאריכים 6-4 בנובמבר ייערך בברצלונה פסטיבל הארכיטקטורה העולמי שבמהלכו יוענקו פרסים לפרויקטים מצטיינים. אחת המועמדים היא חוות הליטוף אלמרה בהולנד שמתבלטת בעיצוב שהוא גם יפה וגם בר קיימא. למבנה המדובר אין דלתות, אלא מעין שישה תריסים אנכיים שמאפשרים לאנשים ולבעלי החיים לצאת מהמבנה הרבוע ולהיכנס אליו. חציו העליון של המבנה עשוי כולו תריסים שמגיבים לאור השמש, ובהתאם נפתחים בבוקר ונסגרים בערב. המתכננים, פירמת האדריכלות 70F, כבר זכו בשנה שעברה בפרס על תכנון דיר כבשים עגלגל וספון עץ ואסתטי להפליא.
 

^{קיר פסיפס מפקקי בקבוקי בירה בבית של דן פיליפס (דרך re-nest)}

החיים בזבל, והם יפים
דן פיליפס, הבעלים של חברת Phoenix Commotion (שזהו האתר שלה) בנה באזור העיר יוסטון, טקסס 14 בתים שעשויים בעיקר מזבל, למשל, גגות מלוחיות רישוי, תקרה ממסגרות של תמונות, חיפוי קירות מפקקים של בקבוקי בירה, ריפוד רצפה מפקקי שעם. פיליפס החל לבנות בזבל מפני שהיה מוטרד מכמות האשפה שמצטברת במטמנות וכן מהעלות הגבוהה של הקמת בתים. הוא מאמין שכל פסולת ניתנת לשימוש, ואכן הבתים עשויי מ-80% פסולת של אתרי בנייה, מזבלות ואשפה משולי דרכים.
 

^{סופר עציץ מבית Design Night (מאתר החברה)}

לצמוח בתוך ארטישוק
סטודיו Design Night מפורטלנד, אורגון יצר את ה-Nature Planter, שהוא מעין סופר-עציץ, שמצטרף למגמה של עיצובים שמספקים פתרון להרבה צמחים על מעט קרקע. המוצר, שמזכיר ארטישוק ענק או לוטוס בטרם פריחה, עשוי מקרמיקה מזוגגת. חלקו העליון מתאים לצמח גדול שצריך מקום לשורשים עמוקים, וכיסי הצד נועדו לצמחים ועשבים קטנים יותר. שלושה חורים בתחתית מאפשרים לעודפי המים להתנקז החוצה.