עיר ללא הפסקה

המרחב העירוני של המחר דומה, ולא במקרה, לפריים מסרט מדע בדיוני. עיצובים שעד לא מזמן נותרו כלואים במסכי תוכנות התלת ממד, יוצאים לרחוב והופכים את החיים שלנו לדיגיטליים יותר. האם זה מה שיעשה אותנו מאושרים? לא ברור. מה שבטוח זה שנהיה מחוברים ומרושתים בכל מצב. כתבה שלישית בסדרה

תפיסותיה של קבוצת “ארכיגראם”, שפעלה באנגליה בין השנים 1975-1963, נראות קרובות ורלוונטיות לימנו יותר מאי פעם. קבוצה זו שהונהגה על ידי האדריכל פיטר קוק, כללה אדריכלים, מעצבים וחוקרים סביבתיים. אלה ראו בארכיטקטורה תרבות להמונים, וכיוונו את עתיד האדריכלות לתנועה ולניידות, המבוססים על אמצעים טכנולוגיים מפותחים ותוכניות חלל. צורתם של המבנים בתכנונם של חברי ארכיגראם העלו רעיונות פנטסטיים, כגון רובוטים ומכוניות משוריינות, שהומחשו תחילה באמצעות גרפיקה ידנית, צבעונית וזוהרת, הממחישה יכולות וירטואוזית של היוצרים. מעבר לעובדה שחברי ארכיגראם הציעו מרחב אורבני שהתאפיין בתעוזה וביצירתיות מרעננת, הם חשבו גם על רווחת הציבור והקימו על מדרכות העיר פינות מגורים מעוצבות למשעי.

^{ספריית האוניברסיטה החופשית בברלין בעיצוב פוסטר ושותפים (באדיבות תערוכת פרפורמליזם, מוזיאון תל אביב)}

התפתחותן של טכנולוגיות דיגיטליות ויחסי הגומלין שבין הסביבה העירונית לאדם היו הנושאים העיקריים שהעסיקו את קבוצת ארכיגראם, ומעסיקים גם את האדריכלים פורצי הדרך של ימינו. ההבדל היחידי שחוצץ בין אז להיום הוא מעבר מעידן המכונה שרווח במהפכה התעשייתית, לעידן המחשב והתוכנות המתקדמות. כלי העבודה, העיקרי שהפך להיות דיגיטלי, מציע עיבודי מחשב מפותחים, המאפשרים גמישות, חופש יצירה ודמיון ללא גבולות, הבאים לידי ביטוי במרחב העירוני. העיר העתידנית הופכת להיות מעיין מוזיאון ציבורי, כאשר במקום פסלים ותמונות, מבנים מרקדים בעלי צורות אמורפיות התואמות לצרכים של האדם המודרני, פרסומים דיגיטליים, תאורת רחוב סולארית וכלי תחבורה בצורות בלתי קונוונציונליות.

^{מתחמים פרטיים לגלישה למחוזות אחרים במרחב העירוני בעיצובו של יוסי קורי}

זכות הציבור
בתערוכה פרפורמליזם בבית הלנה רובינשטיין בתל אביב משתתפים 14 משרדי אדריכלים מכל העולם, הממחישים חיבור של האדם עם הסביבה בצורות עתידניות, תודות למערכת חוקים, כלים ומתודות המושתתים על קודים ממוחשבים. ספרייה בצורת מוח, בתכנונם של משרד פוסטר ושותפים, הממוקמת באוניברסיטת ברלין, חושפת את המבקרים לאורה של השמש החיונית, באמצעות שימוש מקורי במעטפת עגולה של חלונות על כל המבנה. מעטפת זו מאפשרת סביבת עבודה מוארת עם הצצה השמיימה והנאה מוחלטת של אור טבעי וחסכוני.
שדה התעופה הבינלאומי בשנזן סין, שתוכנן על ידי רייסר ואוממוטו, מעניק לסביבה מראה יוצא דופן, הן מבפנים והן מבחוץ. המבנה מורכב קליפת בטון חלקה באזור הטרמינל וקשתות בטון מזוגגות באזור אולמות הנוסעים, היוצרים מרחב מואר, מזמין ומגרה את העין מבחינה ויזואלית.
צרכיו של האדם המודרני, הכוללים בין היתר מחשב, טלפון, ואינטרנט ניידים, מאפשרים לו ביצוע עבודה וקבלת אינפורמציה בין לאומית, בכל מקום שבו יימצא, בין אם בבית, ברכבת או בשדה תעופה. הקשר האינטנסיבי שלנו עם “מרכזי המידע”, הובילו בין היתר את האדריכל יוסי קורי ליצור מתקן עתידי במרחב העירוני שנראה כסוג של תא טלפון שעבר התאמה לעידן החדש. קורי מציין כי הרעיון במתקנים אלו הוא ליצור בתוך המרחב האורבאני פינות אישיות המשלבות את האינטימיות של המרחב הווירטואלי, עם הסביבה השוקקת של הרחוב. “למרות שהיום מרחב הגלישה מתרחש במסכים קטנים שבמחשב כף היד, פלאפון או שעון” מציין קורי, “הרי שאין תחליף למרחב המכיל את גוף האדם שבעזרת לחיצת כפתור, הוא מתנתק מסביבתו לרגע”. קירות התאים העירוניים של קורי, הופכים לאטומים ומעניקים למשתמש גלישה למחוזות רחוקים או לשיחות חשובות, כשהכול מתנהל באמצעות מערכת סולארית ידידותית.

^{שדה התעופה בשנזן שבסין שעוצב על ידי משרד RUR | תאורת רחוב כעצים סלולאריים של Atremide}

בין חושך לאור
גם תאורת רחוב חוברת לנוף העתידני של התפאורה האורבאנית. Artemide, יצרנית איטלקית בינלאומית של גופי תאורה, משלבת עיצוב עתידני ויחד עם זאת לא מתעלמת מהנושא האקוטי שנקרא איכות הסביבה. המעצב רוס לובגרוב עיצב לבית החברה עצים סולאריים המשמשים לתאורת רחוב ודקורציה ייחודית שלא נראתה קודם לכן. תאורה ציבורית זו מעוצבת בצורת עץ עתידני שבקצה כל ענף טסות של תאים סולאריים המוטענים בשעות היום באמצעות השמש ובשעות החשכה מאירים את הרחוב בתאורת Led.

^{פויו, דגם קונצפט של הונדה | רכב עתידני, פרויקט גמר של דוד ריזברג, שנקר}

סע לאט
תוכנות מחשב שמשמשות כשחקן ראשי ביצירת המרחב האורבני העתידני, מאפשרות גם למעצבי הרכבים, בחינה וירטואלית של עיצוביהם בשלב הקונספט. בראש מצעד תכנון הרכבים העתידניים צועדת יפן, המעצמה ששולטת יותר מכל על הטכנולוגיה העילית ושוקדת בין היתר על פיתוחם של פרויקטים לדורות הבאים. מעבר לתחבורת הרכבות “המעופפות”, יצרניות יפניות וגרמניות חושפות רכבים עתידניים המציעים שלל של חידושים. מערכות ניווט משוכללות, נהיגה אוטומטיות, יכולת תנועה אנכית על גבי כבישים מיוחדים הנמצאים על קירות הבניינים, פתיחת רכב באמצעות טביעת אצבע, ואפילו כאלו שיזהו סכנה קרבה וימנעו אותה באמצעות מנגנוני הצלה. מכוניות העתיד מציעות בין היתר מערכות לראיית לילה במצב של חשכה מוחלטת, המציגות תמונה על צג פנימי כאילו היה יום בחוץ. מכוניות העתיד ינועו באמצעות חשמל או אוויר, וימזערו את הזיהום הסביבתי שהדלק יוצר.
דוד ריזברג, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, החליט להקדיש את פרויקט הגמר שלו לכלי רכב עתידני הבא לשקף חזון חברתי, סביבתי וטכנולוגי לסוף המאה ה- 21. הגוף הדינאמי שתכנן ריזברג, עשוי מפולימרים חכמים ומסוגל להשתנות באופן רציף, תוך שהוא מתאים את עצמו לכל שינוי וגירוי חיצוני. בנוסף, הרכב מותאם באופן אופטימאלי לכל פעולה, נסיעה איטית, מהירה, בלימה, או פנייה. הוא עטוף במעטפת אטומה, היוצרת עבור הנהג מעיין עולם פרטי שנמצא בשליטתו באופן טוטאלי, המונע באמצעות אנרגיה המופקת ממימן ומסוגל לייצר חלק מהאנרגיה ישירות מהאטמוספרה. הרכב מתוכנן לנוע על גבי שבב מגנטי שנוצר על ידי מוליכי-על וזאת במטרה לבטל את החיכוך עם הקרקע.

העתיד העירוני מציע לנו שלל של אטרקציות, שדרוגים והקלות, שידרשו אותנו להתאקלם למצב חדש ולא ממש ידוע. עד שכל זה יקרה, נוכל להתעודד עם דבריו של אברהם לינקולן, שאמר כי הדבר הטוב בנוגע לעתיד שהוא מגיע רק יום אחר יום.

לכתבות הקודמות בסדרה:
החיים בלחיצת כפתור
עם הפנים קדימה