כניסה
בעל מקצוע?
הצטרף למעגל המקצוענים לחץ כאן
תגיות פופולריות

על פלגי מים

ליאורה ענת שפיר

פרנק לויד רייט, מגדולי האדריכלים של העת החדשה, נולד במאה ה-19 הוייקטוריאנית ונפטר באמצע המאה ה-20, רגע לפני פריצתו של הפוסט מודרניזם. במבט לאחור ברור שהיה בין מבשריה של תקופה וסנונית ראשונה לגישות הוליסטיות של ימינו


הוא הטיף לאדריכלות אורגנית והיה ארכיטקט טוטאלי. פרנק לויד רייט פרץ בסערה לעולם הוויקטוריאני והשמרני של סוף המאה ה-19, טלטל אותו, שבר מוסכמות בסגנון חייו ובסגנון עבודתו כאחד, ושינה את דפוסי הבנייה לתמיד. החותם שהטביע על המאה ה-20 הבטיח את מקומו כאדריכל האמריקני החשוב ביותר, אך תרומתו לא נותרה היסטורית בלבד. פילוסופיית העבודה שלו חושפת חשיבה עתידנית המתיישבת היטב עם גישות הוליסטיות ואקולוגיות של המאה ה-21.

פרנק לויד רייט, 1867–1959
פרנק לויד רייט, 1867–1959

בתי המגורים שיצאו תחת ידיו של פרנק לויד רייט מושכים גם את עינו העכשווית של בן העידן הפוסט-מודרני, אבל כדי להבין את מלוא הגאונות בחדשנות שהציעו, חייבים לראותם בהקשר התקופתי. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לטייל ב“אוק פארק” שבשיקגו, שם רייט יצר בתחילת דרכו, ולהיחשף לעשרות מבתיו הפזורים כאבני חן בין שבילי הפרוור. טביעת האצבע הייחודית של רייט בולטת על רקע השמרנות הניאו קלאסית של הבנייה באותה תקופה, ומציעים תפיסה אחרת, שאינה מצועצעת, קלישאתית או נשענת על אוסף של ציטוטים מהעבר. מלכתחילה הציג רייט שפה עיצובית שהאמירה החזקה והמגובשת שלה מפעימה כל סטודנט מתחיל לאדריכלות כמו גם כל אדם שאי פעם ניסה ליצור דבר מה.

שתי זוויות של בית המפל
שתי זוויות של בית המפל (צילום מימין: Sxenko, ומשמאל: holowac)

יוהרה כנה על פני צביעות וצניעות
רייט נולד בוויסקונסין, בחווה חקלאית, שבה ספג ככל הנראה חיבור בלתי אמצעי לטבע. בגיל 19, לאחר לימודי הנדסה, עבר לשיקגו, שחוותה תנופת בנייה מחודשת בעקבות השריפה הגדולה שעברה. האדריכלות הפעילה שצמחה שם הניבה את “אסכולת שיקגו” המודרנית שהשפיעה עליו. רייט הצעיר הצטרף למשרדו של אדריכל ותיק וידוע, לואי סאליבן, ועד מהרה התבלט, אלא שבעקבות הגילוי שהאדריכל הצעיר והדעתן עוסק במקביל בעבודות עצמאיות משלו, הוא פוטר. ביטחונו העצמי של רייט ביכולותיו ובכישוריו ליווה אותו כל חייו והיה חלק בלתי נפרש מאישיותו הדומיננטית. באחד מראיונותיו צוטט כאומר: “מוקדם מאוד בחיי נאלצתי לבחור בין צביעות, צניעות ויוהרה כנה. בחרתי באחרון”.
לאחר פיטוריו, רייט פתח משרד עצמאי בשיקגו שקיבץ סביבו עובדים מסורים ומעריצים, והיה חדור בתחושת שליחות להביא את בשורת האדריכלות האמריקנית המודרנית לכל מקום, חזון שליווה והניע אותו עד סוף ימיו. הסגנון פורץ הדרך שבנה באוק פארק קיבל את הכינוי ‘בתי ערבה’, ואופיין בגגות משופעים, קווים נקיים וגיאומטריים ושימוש בחומרים ללא גימור. רייט אהב לספר על משחק הקוביות שאמו קנתה לו בילדותו, ועל ההשפעה הרבה שהייתה לשעות הרבות שבילה במשחק עמן, ואכן, אפשר לראותן מהדהדות בבתי הערבה, בבהירות הגיאומטרית, הזוויות הישרות, והקומפוזיציה המהודקת והמאוזנת לעין. מאוחר יותר בחייו הגיע ליפן וההשפעה היפנית חלחלה גם היא לעבודותיו.

בית רובי
בית רובי, מ“בתי הערבה” המפורסמים של רייט

אדריכלות אורגנית
רייט היה אדריכל פורה ביותר עד יומו האחרון. הוא בנה מאות פרויקטים – האחרון והמפורסם שבהם הוא מוזיאון גוגנהיים בניו יורק – כתב ספרים ומאמרים, הרצה, ובין לבין חי חיים סוערים מלווים באהבות וטרגדיות (רצח אהובתו ושריפת ביתו). את התהפוכות בחייו שרד כי האמין באמת ובתמים בתפקידו לפתח ולהפיץ שפה עיצובית מודרנית ואנושית, שרואה את האדם במרכז. להשגת המטרה הקדיש את כל זמנו לתכנון מקיף וחובק-כל, מאבזרי קישוט וריהוט ועד למודל אורבני שהגה. בראיון בערוב ימיו סיפר כי דרושות לו עוד חמישים שנה לפחות כדי להספיק לממש את שאיפותיו.
אדריכלות אורגנית היא מונח שטבע רייט לתיאור פילוסופיית התכנון שלו. הוא האמין שעל האדריכלות לצמוח מתוך סביבתה ולהשתלב בה בצורה הרמונית. כך למשל, הצהיר לא פעם שאין לבנות בית בראש גבעה אלא למרגלותיה. אבל הרעיון האורגני שקידם היה עמוק יותר מהקשר לטבע, ודיבר על תפיסת המבנה כיחידה אחת שלמה, ולא כאוסף של מרכיבים. היום היינו קוראים לכך תפיסה הוליסטית. רייט יישם את הגישה האורגנית בעוצמה רבה בעבודותיו, כך שהתוצאה הסופית הייתה תמיד אחידה, שלמה ומהודקת. “בית המפל” המפורסם, הלא הוא ה-Fallingwater, נחשב לדוגמה האורגנית המייצגת ביותר. הבית, שנבנה בפנסילבניה עבור משפחת קאופמן כבית נופש בחיק הטבע, טובל, פשוטו כמשמעו, במים וחורש, ונחשב לאחד מיצירות האדריכלות היפות במאה ה-20. גם בעליו הכירו בכך וכיום הוא מוזיאון הזוכה לכשני מיליון מבקרים בשנה. מעבר למיקומו הלא שגרתי – ישירות מעל המפל המשכשך בקומה התחתונה של הבית – עשויים הקירות האנכיים מאבן מקומית בטכניקת בנייה טבעית ומחוספסת, מרפסות הענק שלו מזנקות קדימה במפתח עצום שמרחף מעל המים, וכל חלל הפנים הוא המשך ישיר של הצורות הצבעים והחומרים של הטבע, כולם פרי תכנונו המדוקדק של רייט.

בית מוריהד באילינוי מבפנים ומבחוץ
בית מוריהד באילינוי מבפנים ומבחוץ (צילום: Karla Kaulfuss)

עיצוב כיצירה מוסיקלית
שלמות העיצוב הכולל של רייט מזכירה סטנדרטים של יצירה מוסיקלית, שבה על כל תו להיות מדויק אחרת יצרום. אי אפשר שלא להשתאות כיצד השתלט על כל כך הרבה מרכיבים: חומרים, צבעים, סביבה, פונקציונליות, ריהוט, פיסול – דומה שאין תחום עיצובי שרייט לא הצליח לפצח את סודו. הוא עיצב את הרהיטים, את הפסלים, את החלונות, התקרות, החיפויים, ויש מספרים אפילו את בגדי הדיירים – הכל כדי להשיג את אותה חוויה אורגנית שראה בבהירות בעיני רוחו. בעיקר אהב לשלב זכוכית שאפשרה לו את הקשר הישיר לחוץ. הוא ראה בשקיפותה ביטוי לאלמנטים של מים בטבע וניסה משחקים שונים שישיגו את האיזון הנכון בין חומר מוצק לשקיפות ואוויר. הגיאומטריה ששילב בחלונות הפכו לסימן היכר, ביחד עם קווים אנכיים ואופקיים חזקים.

פנים מבנה היוניטי טמפל,  גיאומטריה חזקה
פנים מבנה ה“יוניטי טמפל”, גיאומטריה חזקה | פנים בית המפל, דוגמה מייצגת לאדריכלות אורגנית

הביקורת על רייט התייחסה לעובדה שבתיו הם יצירות אמנות יותר מאשר בתי מגורים שימושיים. יש בכך מן האמת, אלא שבהקשר זה ראוי להעלות את השאלה הפילוסופית, האם מותר למקור השראה פורץ דרך שיהיה פטור מאילוצי מעשיות? אם כן, אפשר לראות בפרויקטים האלה מעין אבטיפוס לממשיכים אחריו, וככאלה הם אינם ממוקדים בהיבט הפרקטי אלא בליבת התיאוריה. ואכן, לא בכדי הפכו רבים מהם למוזיאונים.

כל הזכויות שמורות | A|N|D © 2010

Powered & Designed by comrax