עם הפנים קדימה

ראשה של האדריכלות העתידית גבוה בשמים אבל רגליה נטועות עמוק באדמה. מגמות שהחלו עם פרוץ המהפכה התעשייתית הלכו והשתכללו. חומרים חדשים משקפים פיתוח טכנולוגי, ציטוטים ודיאלוג עם האדם מזכיר לנו שהפוסט מודרניזם עדיין כאן, התחשבות ידידותית בסביבה מפיחה מעט תקווה לעתיד ירוק

האדריכלות, כמו כל עולם העיצוב, היא ראי התמורות החברתיות. את נקודת הפתיחה של האדריכלות המודרנית והעידן החדש מציינת המהפכה התעשייתית, שהביאה צורה חדשה של אדריכלות. האדריכלות המודרנית, המחקה את הקישוטיות לשם קישוטיות, אימצה את צורות המכונה, שמה דגש על הפונקציה, אימצה שימוש בקווים ישרים ובצורות מוקפדות. ככל שהתעשייה הניעה גלגליה לכיוון הקדמה והמודרנה, שפת העיצוב והאדריכלות נתנה ביטוי ויזואלי למתרחש, והתפתחה לאדריכלות פוסט מודרנית. זו שברה כל מוסכמה שרווחה לפניה ופירקה את צורותיו ומרכיביו של הבניין המסורתי בתעוזה חדשנית. דוגמאות לאדריכלות זו ניתן לראות במבנים של פרנק גרי, אדריכל יהודי אמריקאי, שתכנן בין ביתר את הבית הרוקד בפראג.

.
^{נוגעים בשמים: גשר המיתרים בירושלים, אד’ סנטיאגו קלטרווה | מגדל הטלוויזיה ז‘יזקוב בפראג | מגדל הגן ברמת גן, אד’ אילן פיבקו}

תקשורת זה שם המשחק
הנושא העיקרי שעלה לסדר היום באדריכלות הפוסט מודרנית נסב סביב סגנון, היגיון טקטוני בעיצוב, כנות ונאמנות לחומרים החדשים ולטכנולוגיה המתקדמת. גם הנושא של התפתחות התקשורת נתן אותותיו באדריכלות זו, שביטאה במהותה קומוניקציה. האדריכלים הפוסט-מודרניים שאפו ליצור מבנים המתקשרים עם סביבתם, תוך שאילת סגנונות מתקופות קודמות, ציטוטים מהעבר, הומור ומידה של סימבוליזם, שאותו ניסו המודרניסטים למחוק. רוברט ונטורי שהיה ממייסדי האדריכלות הפוסט מודרנית, ראה באדריכלות אמצעי תקשורת עם הקהל, אם בתכנון העיר, בעיצוב בית מגורים, ואם בעיצוב בניין ציבורי. ונטורי שאף לאדריכלות עשירה בפרשנות, בקישוטים ובציטוטים, במטרה ליצור תקשורת השולטת בחלל, יחד עם שילוב שלטים המהווים אלמנט באדריכלות ובנוף. כפועל יוצא, פרסום ושלטי חוצות קיבלו תנופה משמעותית והחלו לצבוע ולקשט את המרחב העירוני. בין החידושים של העידן הפוסט-מודרני נעשה שיתוף התושבים בתכנון סביבתם, והגברת מודעותם לשימור הסביבה. בניגוד לסמכות שהייתה לאדריכל המודרניסטי, שהחליט איזו תוכנית היא הטובה ביותר עבור תושבי העיר, הגישה הפוסט-מודרנית מערבת את התושבים בתכנון, כפי שהם מעורבים יותר בתכנון דירותיהם, כך הם מעורבים יותר בתכנון עירם.
הפוסט מודרניזם, כלל מספר סגנונות וביניהם ההיי טק, שהתפתח בשנות ה–60. צורת עיצוב המורכבת מחומרים חדשניים וחשופים שאינם “מתיפייפים”. הראשונים שהעזו להשתמש בהם היו בוני מרכז פומפידו בפריז, רנצו פיאנו וריצ‘רד רוג‘רס. סגנון ההיי טק, מתבסס בעיקרון על צורות גיאומטריות חדות, קווים ישרים, צבעוניות מצומצמת ושימוש בחומרים כגון, זכוכית, בטון ואלומיניום, המשדרים ניקיון, סטריליות וקור. כאן בארץ, ניתן לראות בבנייה הישנה של מוסדות, עיריות ואפילו האוניברסיטאות שניבנו בסגנון היי טקי מוקדם.

^{בניין אי.אן.ג‘י באמסטרדם, אד’ מאייר וון סלוטן}

העתיד כבר מזמן כאן
בעשור האחרון נחשפנו למבנים שמזכירים צורתן של ספינות חלל המפנות פנינו לעתיד. עיצוב זה אמנם העסיק את האדריכלים כבר בסוף שנות ה-80, ששאפו ליצור צורות חדשות, סוחפות ועוצרות נשימה, אך קיבלו תאוצה מאסיבית רק לאחרונה. המבנים מעבירים תחושה של קפיצה בזמן, באמצעות צורות אמורפיות ושימוש רב בזכוכית, המשווה מראה מרחף וקליל. רבים מהמבנים אלו תוכננו מתוך מחשבה חברתית ולא רק צורנית, שכן הם עמידים בפני רעידות אדמה וטרור (תלוי כמובן בגודל האירוע). בנוסף, מבנים אלו מורכבים בטכנולוגיות מתפתחות ומתקדמות, של מערכות חשמל, תשתיות מים ותחזוקה נוחה למשעי. המאפיין העיקרי של מבנים אלו הוא חופש שבא לידי ביטוי בצורה, חומר וגישה. הצורות משתנות, אינן מקובעות לשום תכתיב, ומשמשות כחומר ביד היוצר – האדריכל, שמעצב לנו את קו הנוף, בהתאם למודרניזציה החדשה. גשרים מרחפים, מיתרים נמתחים, משטחי זכוכית המונחים בכיוונים שונים, אלומיניום ומתכות שונות במשקל קל ובמראה נקי, אלו יוצרים תפאורה אורבנית מפוסלת עם הפנים לעתיד.

^{העתיד חובק עולם: בית המלון הגבוה בעולם בדובאי, איחוד נסיכויות המפרץ | מוזיאון גוגנהיים בילבאו בספרד, אד’ פרנק גרי}

גבולות נמחקים במרחב ובזמן
גובהם של מבנים מיתמרים השמיימה, אמנם היה קיים באדריכלות הגותית, אך צורתם של אלו הייתה מאסיבית, כבדה ויציבה, ואילו האדריכלות העתידנית, משקפת איכויות קלילות ואווריריות. לא תמיד ברור כיצד עומדים המבנים העתידניים, שכן משדרים תחושה שעוד רגע יתנתקו מהקרקע. עד שנתרגל למראה העתידני ייקח עוד קצת זמן, בינתיים יש שיגידו כי אדריכלות זו איננה תואמת למקום שבו מוקמה, אחרים יחשבו כי אין זה סגנון מגובש ויש שיתפעלו, יתרשמו ויכריזו על מבנים אלו כיצירות אמנות לכל דבר. לא משנה מה תהיה התגובה, היא תמיד תהיה, ותעיד כי לא נוכל להישאר אדישים. התפיסה העתידנית משקפת גישה קולקטיבית, היא איננה רלוונטית במקום ספציפי, ניתן לראות אדריכלות דומה בנקודות שונות על פני הגלובוס. ארה“ב , אירופה, אסיה וארצות ערב, בכל מקום מאפיינים דומים, היוצאים מאותה נקודת מוצא. התפתחות זו מעידה על שינוי חברתי ופתיחה של גבולות, שלא תמיד נוכל לזהות היכן ממוקם מבנה זה או אחר. בין האדריכלים הבולטים זהא חדיד , סנטיאגו קלטרווה , אילן פיבקו .

^{עתידני וידידותי: תחנת אוטובוס בעיצובו של אד’ יוסי קורי מגינה מפני השמש ומופעלת על ידי אנרגיית שמש}

מחר יהיה חם וירוק
לאדריכלות העתידנית פן נוסף שהתחיל בשנות ה-70, בעקבות המודעות לשינוי האקלים. ב-72’ קמה ועדת האום בשטוקהולם שקראה למדינות העולם: “לפעול היום כדי למנוע את הסכנות בעתיד”. הוועדה ביקשה בין היתר לצדד באדריכלות ירוקה ולהשתמש בטכנולוגיה חדשה של זיגוג, חומרי בניין מתאימים, תוך ניצול אנרגיית השמש, המקטינה את הצורך במערכות חימום. אדריכלים רבים מסביב לעולם נרתמו למשימה חשובה זו, וגילו אחריות ליצירת סביבה בריאה יותר, כדוגמת יוסי קורי, אדריכל מעצב ומרצה בטכניון, המשלב מראה עתידני עם תפיסה ידידותית. הפרויקטים השונים של קורי מציעים פתרונות עתידיים לקשיים סביבתיים כגון, תחנות אוטובוס או רכבת עם מיזוג אוויר, תאורה ולוח דיגיטאלי עם מספר הקו, כשהכל פועל באמצעות קרני השמש בלבד.
אדריכלות ותכנון עירוני עתידני, מבוססים בעיקר על התחשבות מקסימלית בסביבה. תכנון העיר החדשה שואף ליצור יותר מתחמי גינות ופארקים, להרבות במסלולים שמיועדים לרוכבי אופניים, תוך שימת דגש על שיפור התחבורה הציבורית לרבות רכבות. בתקווה שהדורות הבאים יחיו בעולם בריא יותר.