ערים לוהטות

כאילו שלא היה כאן מספיק חם עד היום, התחממות כדור הארץ מביאה לשינויי אקלים שהופכים את עומס החום לקשה יותר משנה לשנה. החום מעיק במיוחד בתוך הערים בשל צפיפות הבניה, היעדר ריאות ירוקות והחזרי אור וחום ממגדלי הזכוכית והמתכת המודרניים. אז מה עושים? מחפשים פתרונות על העצים

“כן, כדור הארץ מתחמם, והסיכויים לשלג בגבעתיים
הם כמו הסיכויים שלך לראות אותי מחר, או מחרתיים, או בעוד שנתיים”
(יהונתן גפן, “תחזית מזג”)

^{על גגות תל אביב (צילום משמאל: di Mola)}

התחזית למחר: לוהט
על פי התחזית השחורה של המדענים, העשור הקרוב יביא את התחממות כדור הארץ אל נקודת האל-חזור, מה שיגרום לנזקים קשים כמו בצורות ממושכות, מחסור חמור במים, המסת קרחונים ועליה בשכיחות של תופעות מזג אוויר קיצוניות. אפקט החממה הולך ומתגבר, בין השאר עקב העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה. אז כן, משנה לשנה חם לנו יותר ויותר, והעתיד לא נושא עמו בשורות מרעננות. יתכן שבשנים הבאות עוד נתגעגע למזג האוויר הנוכחי. אבל אם נדמה לכם שבתוך העיר עומס החום הוא אפילו כבד יותר מאשר מחוצה לה, אתם לא מקטרים לחינם.

אי החום העירוני
מחקרים הוכיחו שהעיר משפיעה על האקלים, וגורמת להבדלי טמפרטורה משמעותיים בין השטח העירוני הבנוי לבין השטחים הפתוחים שמסביב לעיר.
התופעה האקלימית הזו מכונה אי החום העירוני.
ההרעה באיכות האקלימית של העיר והגברת עומס החום במרחב העירוני נובעות ממספר גורמים, כמו זיהום האוויר בעיר, מקורות ייצור החום, המבנה הטופוגרפי של העיר וחומרי הבניה שמהם העיר בנויה – תופעות שאינן אופייניות לסביבה הפתוחה שנמצאת מחוץ לעיר, ונהנית מאוויר ממוזג ונעים יותר.
אז איך הופכים את האקלים העירוני לנסבל יותר? מגייסים את הצמחיה לעזרתנו.
הצמחים משתמשים באנרגיה מהסביבה, ותוך כדי כך מווסתים את הטמפרטורות. בנוסף לכך הם מבודדים רעש, סופחים אליהם את החלקיקים המזהמים הנמצאים באוויר, ומספקים לנו צל – מה שמפחית מהקרינה הנקלטת במבנים.
לצמחיה יש תפקיד חשוב גם בשחזור החמצן. דו-תחמוצת הפחמן (C02) שאנחנו פולטים מריאותינו הופכת לחמצן בעזרתה האדיבה של הצמחיה. לכן יש חשיבות גדולה לריבוי צמחיה, בייחוד במקומות שבהם יש תנועת כלי רכב סואנת. זו הסיבה שיותר ויותר ערים בארץ מכירות כיום בחשיבותה של הריאה הירוקה.

^{העיר סיאנורטה בדרום החם של ברזיל מוקפת בחגורה ירוקה}

מצמיחים פתרונות
נושא השפעת העצים על תנאי האקלים בסביבה עירונית בנויה זוכה בשנים האחרונות לתשומת לבם של חוקרים רבים, בין היתר בשל החרפת עומס החום העירוני כתוצאה מתהליכי עיור מואצים.
הקלימטולוג האורבני עודד פוצ‘טר, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, ערך מחקר שבו נבדקה ההשפעה של גינות ציבוריות ושתילת עצים על האקלים העירוני. תל-אביב המהבילה נבחרה לשמש כמוקד המחקר. התוצאות היו לוהטות: ההבדל בטמפרטורה בקיץ בין רחוב אבן-גבירול החשוף ונטול הצל, לבין שדרות ח“ן, רחוב שנהנה מצל מבורך של עצי פיקוס, היה של 5-4 מעלות. הבדיקה שנערכה בגן מאיר הניבה תוצאות מפתיעות לא פחות, וגילתה שהגן ממזג את האקלים בכל סביבתו. המחקר המליץ על שתילת עצים גבוהים בכל רחבי העיר, כשהעדיפות היא לעצי פיקוס. (בניגוד, למשל, לעצי דקל, שיעילותם בהקלה על עומס החום היא הפחותה ביותר, מכיוון שכמעט ואינם מספקים צל).
נבדקה גם השפעתם של סוגי עצים שונים על האקלים העירוני. העצים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על האקלים, כך התברר, הם עצים בעלי עלים רחבים וחופה שגובהה נע בין 8 ל-10 מטר.
אך המחקר המעמיק לא נעצר בין ענפי העץ: התוצאות העלו גם שרחובות הפתוחים אל אוויר הים נהנים מאוויר ממוזג הרבה יותר, ובהבדל משמעותי, מאשר רחובות אחרים. על כן הומלץ על המשך שמירת קו החוף פתוח, ללא בנייה גבוהה, ושמירה על רחובות פתוחים לים, כדי לשמור על מיזוג העיר.

^{הטבע העירוני המפורסם בעולם: מבט מסנטרל פארק אל ניו יורק הלוהטת}

צמחיה וקוץ בה
אז אמנם הפתרון למיזוג העיר טמון בשתילת צמחיה מרובה שתקל על עומס החום, אך משבר המים והעלייה במחירי המים לגינון מצננים מעט את ההתלהבות מהתוכנית הירוקה. קיימות מספר דרכים שמאפשרות להמשיך וליהנות מנוכחותם של העצים והמדשאות, ועדיין לחסוך בשימוש במים – גם בגינת הנוי הפרטית.
הכנה נכונה של הקרקע לשתילת הדשא: זיבול קרקע חולית בקומפוסט מגביר את כושר אחזקת המים והמינרלים של הקרקע.
התאמת ההשקיה לתכונות הקרקע: על כמויות המים ותדירות ההשקיות להיות מותאמות לכושר האחזקה והחלחול של הקרקע.
דישון מתאים: דישון מופרז דורש השקיה מוגברת, על כן חשוב להקפיד על דישון מאוזן.
כיסוח נכון: בחודשי הקיץ החמים מומלץ להגביה את הכיסוח.
הימנעות מהשקיה כאשר מנשבות רוחות: הרוח מרחיקה רבע עד שליש מכמות המים.
השקיה בשעות הבוקר המוקדמות או בלילה.

^{בית בנס ציונה עם חזית זכוכית גדולה ונטולת הצללה הפונה צפונה, ובית עם חיפויי סבכות עץ מצד מערב להצללה יעילה. תכנון: דן והילה ישראלביץ’}

בית חם
העלייה בצפיפות הבנייה מפחיתה את זרימת האוויר בשטח הבנוי, ופוגעת בתנאי האוורור של הרחוב ושל הסביבה כולה. לגורדי השחקים העירוניים השפעה לא מבוטלת על בעיות האקלים בעיר, עקב נטייתם להתחמם יותר מהקרקע, בגלל הזווית שלהם כלפי השמש. ככל שזווית הפגיעה של השמש ישרה כלפי המשטח, כך הקרינה חזקה יותר, מכיוון שהשטח הקולט את הקרינה קטן יותר.
האדריכל דן ישראלביץ שופך אור על עניין זווית השמש בתנוחת הבניין: “הצד הכי פחות בעייתי הוא צד צפון. אין בו סנוור כלל אלא רק אור. לכן בארץ, באקלים כמו שלנו, רצוי מאוד לפתוח לצד צפון. בנוסף, כדי שהבית יהיה פחות חם, אפשר לפתוח לצד הזה גם חלונות וויטרינות גדולות מאוד, ללא שום אלמנט הצללה. מומלץ לתכנן נכון את הצדדים של הוויטרינות לצד צפון.
שלושת הצדדים האחרים מחייבים אלמנט הצללה. הצד הכי פחות בעייתי מבין שלושתם הוא צד דרום, שבו ניתן לפתור את הבעיה באמצעות גגונים עיליים. במזרח ובמערב חייבים הצללה ישירה על החלון.”

אז מעתה, כשאתם צועדים בימי הקיץ הלוהטים ברחבי העיר, מוטב שתעשו את זה סמוך לעצים, כדי שתוכלו לחסות בצלם וליהנות מהקרירות היחסית שהם מספקים, רגע לפני שאתם נבלעים שוב במזגן.

^{מגדלי עזריאלי (צילום: דן גולדפדר) | נוף תל אביבי. מישהו ראה כאן עץ?}