שלכם, בידידות

תחום הבנייה הירוקה בישראל הוא עדיין ירוק-בוסרי, אך הצעת חוק רלבנטית, בצירוף רעיונות שונים להעלאת המודעות לכדאיותה של בנייה ירוקה, מתחילים לעשות את שלהם. לפי הצעת חוק חדשה, משנת 2010 כל המבנים הציבוריים והפרטיים בישראל יהיו ידידותיים לסביבה

^{בניין הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, אחד המבנים הציבוריים בישראל שתוכננו לפי עקרונות סביבתיים}

בנייה חכמה חושבת רחוק
בנייה ירוקה היא בנייה חכמה, המקטינה את ההשפעות הסביבתיות השליליות הנובעות מתהליך הבנייה ומהשימוש במבנה, תוך הטמעת אלמנטים כמו חיסכון במים, בידוד, שימוש חכם באנרגיה, מחזור פסולת, חיסכון וייצור אנרגיה ושמירה על איזון בין השטח הפתוח לשטח הבנוי. שילובם של ההיבטים הסביבתיים בשיקולי התכנון והביצוע של הפרויקט תורם רבות לאיכות החיים של דיירי המבנה והופך את הסביבה כולה לבריאה יותר. הבנייה הירוקה מבוססת על חשיבה לטווח ארוך, תוך התחשבות במשאבי הטבע והסביבה. ההיערכות והחשיבה המוקדמת הכרחיות להטמעת מרכיבי הבנייה הירוקה, החל משלב התכנון, דרך תהליך הבנייה עצמו ועד לשימוש השוטף. מחקרים הוכיחו שבבתי-ספר שנבנו בשיטת בנייה ירוקה, רווחת התלמידים משתפרת באופן משמעותי, וכתוצאה מכך גם הישגיהם. זו הסיבה שיותר ויותר בתי-ספר בעולם עוברים כיום לבנייה ירוקה. גם בארץ יש מגמה לאמץ את השיטה, והמשרד להגנת הסביבה ערך לשם כך תוכנית פיילוט, שמטרתה לבנות ברחבי הארץ מספר בתי-ספר בסגנון חדשני ומודע לסביבה. המסקנות מהתוכנית אמורות לשמש בסיס קבוע לסטנדרטים בבניית מוסדות חינוך.

^{בנייה ירוקה, תרתי משמע, בבריטיש קולומביה בקנדה (צילום: cosmic_kid99)}

ירוק עולה (פחות)
ההשקעה בבנייה ירוקה היא לא בהכרח גבוהה יותר מאשר בבנייה רגילה, מכיוון שמירב המאמצים מוקדשים לתכנון נכון של הפרויקט תוך חשיבה על כל הפרטים עוד לפני שתהליך הבנייה יוצא לדרך. הטמעתם של האלמנטים הירוקים כבר בשלב התכנון לא דורשת הוצאות כספיות נוספות: גם אם יש צורך בהשקעה ראשונית גבוהה יותר בבידוד או באלמנטים חוסכי אנרגיה, הרווח הכלכלי העתידי בהחלט משתלם, ומבטיח חיסכון שוטף וקבוע בהוצאות אנרגיה, וזאת כמובן בנוסף לתרומה הסביבתית המשמעותית.

גם לנו יש תקן
בישראל קיים תקן וולונטרי לבנייה ירוקה. התקן, המיועד לשימוש אדריכלים, מתכננים, יזמים וקבלנים, הוא יוזמה של המשרד לאיכות הסביבה, בשיתוף מכון התקנים הישראלי, והוא מתייחס למבנים חדשים ולמבנים שעברו שיפוץ יסודי, המיועדים למגורים או למשרדים, כולל בניינים שיש בהם גם שטחי מסחר. עמידה בדרישות התקן מעניקה למבנה “תו ירוק” של מכון התקנים הישראלי והמשרד להגנת הסביבה. התקן, שזכה לכינוי תקן 5281, מותאם במיוחד לישראל, לאחר שבמהלך כתיבתו התברר שלא ניתן לאמץ בשלמותם תקנים קיימים מרחבי העולם. המשרד להגנת הסביבה מצדד בהפיכת חלקים מהתקן למחייבים, ובנוסף לכך בוחן, בשיתוף עם משרד התיירות, תקן מיוחד לבניית בתי מלון ירוקים.

^{בית ספר ברהט שנבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה (אד’ יונה יחיעם)}

הבנייה הציבורית לובשת ירוק
בנובמבר 2007 הגישו חברי הכנסת אופיר פינס ויוחנן פלסנר הצעת חוק המחייבת בנייה ירוקה של מבנים ציבוריים ופרטיים. על פי ההצעה, כל המבנים הציבוריים החדשים שיוקמו בישראל ייבנו על פי תקן הבנייה ירוקה, והחל מ-2010 ייבנו גם כל המבנים הפרטיים על פי אותו תקן. בדברי ההסבר לחוק, ציינו הח“כים כי “בנייה ירוקה תבטיח ניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע, תוך מזעור הפגיעה בסביבה וחיסכון בעלויות כלכליות לציבור ולרשויות”.
הטמעת הבנייה הירוקה במגזר הציבורי המשיכה לתפוס תאוצה: בתחילת 2008 נערך במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה דיון ציבורי בהשתתפות השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, שמטרתו העיקרית היתה לגבש דרכי פעולה לקידום הבנייה הירוקה בישראל. בכנס הועלתה שורה של בעיות אפשריות והצעות לפתרונות. בין המכשולים שנדונו, נכללו היעדר ניסיון וכוח אדם מקצועי בענף הבנייה, המונעים יישום בנייה ירוקה, אי ודאות בנוגע למידת ההערכה והדרישה של השוק לבנייה ירוקה וכן מודעות נמוכה הן בקרב הציבור והן בקרב מקבלי ההחלטות בנוגע לפוטנציאל החיסכון הכספי הטמון בבנייה כזו. בין הפתרונות שהועלו לזירוז יישום הבנייה הירוקה, היו מתן תמריצים כלכליים – ממשלתיים ומקומיים – ליזמים או לדיירים, על מנת להפוך את הבנייה הירוקה לאטרקטיבית יותר, שינויי חקיקה במסגרת חוק התכנון והבנייה, וכן פעולות הסברה למען העלאת המודעות ליתרונותיה של הבנייה הירוקה.
פרויקטים ציבוריים שונים הכוללים אלמנטים של בנייה ירוקה נמצאים כבר בשלבי תכנון, וביניהם ניתן למצוא את מעונות הסטודנטים בשדה בוקר, פרויקט בית הנערה בהוד השרון ומתחם כ“ס 60/1 הנמצא בשטחה של עיריית כפר-סבא. בניין הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון הוא דוגמה קיימת ליישום האלמנטים הללו.

^{בנייה בקש. חבילות הקש מטויחות בהמשך בטיח אדמה (אד’ דוד רנוב, באדיבות אתר “קהילת אדמה)}

כשהבית ידידותי לסביבה
בית ‘ירוק’ מתאפיין בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים. זו יכולה להיות בנייה אקולוגית, המפחיתה את הפגיעה בסביבה למינימום האפשרי, בנייה סולארית, המשתמשת באור ובחום השמש באופן פאסיבי ומנצלת ככל האפשר את אנרגיית השמש, בנייה בריאה, שבה חומרי הבנייה אינם משפיעים לרעה על האדם, בנייה אקלימית, המתוכננת על פי האקלים שבו מוקם הבית, או בנייה אלטרנטיבית, המשתמשת בשיטות שונות משיטות הבנייה הרגילות, כמו למשל שימוש בחבילות קש, המטויחות בטיח אדמה. בבנייה ירוקה נעשה שימוש בהצללות חיצוניות, המאפשרות ויסות כניסה של אור וחום על פי הצורך, ובהתאם לעונות השנה.

^{לומדים לבנות בירוק (מתוך סדנת “בוסתן עולמי”, באדיבות אתר קהילת אדמה)}

בית שבו תוכנן בידוד תרמי יעיל של הגג, של הקירות ושל החלונות, בית שבו נעשה שימוש בצבעים ידידותיים לסביבה ובאביזרים חוסכי אנרגיה, בית שהתכנון שלו מאפשר ניצול נכון של אור טבעי ושל אנרגיית השמש – בית כזה הוא בית ‘ירוק’. אפשר לזהות אותו גם לפי פיתוח שטח מבנה המגורים, שמאפשר חלחול מים אל מי התהום, ואפילו על פי החלונות והדלתות: בבתים רגילים החלונות והדלתות יוצרים אובדן אנרגיה משמעותי, אך בשיטת הבנייה הירוקה עניין זה נלקח בחשבון בתכנון המוקדם, ועל כן שטחי המפתחים מצומצמים ככל האפשר, כמו גם שטחי קירות החוץ.